מבזק מס מספר 1023 - 3.7.2024

מיסוי ישראלי - חרבות ברזל - הגבלת הזכאות לפיצוי במסלול אדום

מלחמת חרבות ברזל הינה מלחמה ארוכה שנמשכת, נכון למועד כתיבת שורות אלו, כבר 9 חודשים ולצערנו, לא נראה האור בקצה המנהרה וסופה אינו נראה באופק.

עסקים בישובים שאינם מוגדרים כ"ישוב ספר" כהגדרתם בתקנות שהותקנו מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים (להלן – "החוק"), זכאים לפיצויים בהתאם למסלולים השונים, שנקבעו בחקיקה ספציפית, ואושרו להם פיצויים לתקופות מוגבלות, בהתאם למקום העסק. ברוב הארץ עד דצמבר ובאזורים מאוד מוגבלים או ישובים ספציפיים שנקבעו, גם לינואר פברואר 2024 ואף מרץ אפריל 2024. ראו מבזק מס' 1018 מיום 23.5.2024.

חשוב לציין, כי ניזוקים שמקום עסקם ב"ישוב ספר", הנמצא באזור קו עימות, ונגרם להם נזק עקיף, זכאים לפיצוי בהתאם לפרק שמיני לחוק ולתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג – 1973 (להלן – "תקנות 1973") ("מסלול אדום") ולא נדרשת כל חקיקה נוספת על מנת לקבוע את זכאותם ובתנאי שהוכיחו קשר סיבתי למלחמה, כתוצאה מאחד משני הגורמים הבאים:

  • כתוצאה מ"נזק מלחמה" – שהינו נזק לגופו של נכס כתוצאה מהמלחמה. לדוגמה, נזק ישיר למפעל כתוצאה מפגיעת טילים או רסיסים, שפגעה בכוח הייצור של המפעל.

  • כתוצאה מ"אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר": כשמדובר בגורם זה, נדרש בענפים מסוימים, תנאי נוסף של הוכחת הפסקת פעילות לתקופה מינימלית כתוצאה מהמלחמה (להלן – "הפסקת פעילות").

  • לדוגמה, עסק יצרני בתעשייה שהוכיח הפסקת ייצור של למעלה מ- 24 שעות, עקב המלחמה וגם כשחזר לייצר, הייצור והמכירות אינם בהיקפים שהיו לפני המלחמה.

רשות המיסים פרסמה ביום 25.3.2024 "הבהרה בנוגע לזכאות ניזוקים ביישובי ספר להגיש תביעות לנזק עקיף" (להלן- "ההבהרה") ב"מסלול האדום", בה קבעה כי החל מיום 1.1.2024, רק חלק מהניזוקים ביישובי ספר, זכאים להגיש תביעות לנזק עקיף במסלול האדום, כלשון ההבהרה:

"נכון ליום 1.1.2024 הוסרו כל ההגבלות שהטיל פיקוד העורף ופיקוד צפון על כל הישובים למעט הישובים המפונים, ומכאן שבמועד זה לא מתקיים תנאי הפסקת הפעילות, למעט הישובים המפונים, בהם מתקיים תנאי זה כל עוד הם מפונים."

לפיכך, קבעה רשות המיסים:

  • ישובים מפונים – מתקיים "תנאי הפסקת פעילות" והם זכאים לתבוע פיצוי במסלול האדום, כל עוד הם מפונים. בהבהרה נקבע כי הזכות לפיצוי הינה עד סוף מרץ והיא הוארכה עד סוף יוני (עד להגשת התביעה אושר להגיש בקשה למקדמות).

  • עסקים בישובי ספר בענפים בהם נדרשת הפסקת פעילות (כגון תעשיה) – לעמדת רשות המיסים, הזכאות להגיש תביעה ב"מסלול אדום" – עד 31.12.2023, וכיוון שכביכול, לא מתקיים תנאי הפסקת פעילות החל מיום 1.1.2024, לעמדת רשות המיסים, אם לא יוכיחו הפסקת פעילות החל מ- 1.1.2024, אין להם זכאות לפיצוי מסלול אדום החל ממועד זה.

  • עסקים בישובי ספר בענפים בהם לא נדרשת הפסקת פעילות (כגון עסק תיירותי) כתנאי לזכאות לפיצוי במסלול האדום:

פה קובעת רשות המיסים כי לעמדתה, בהתאם להלכת עין גדי (עליון, רע"א 718/01, בית הארחה עין גדי ואח' נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים מחוז ת"א), וכפי שהיא מפרשת את הנקבע בה, לא די בהוכחת נזק וקשר סיבתי למלחמה, נדרש להוכיח כי:

"…כתוצאה ממיקומו הוא סבל מהשפעות המלחמה באופן חמור יותר מיתר האזורים בארץ" וכיוון שקיימים ישובים מפונים, לפיכך, לעמדת רשות המיסים, גם לעסקים אלו אין זכאות לפיצוי מסלול אדום החל מ- 1.1.2024.

להלן התייחסותנו לעמדה זו של רשות המיסים:

  1. הדרישה להפסקת הפעילות, שוב, החל מ- 1.1.2024 כתנאי לזכאות:

הגדרת "שווי של נזק עקיף" – פסקת משנה (3) בתקנות 1973 קובעת: "כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים… – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע".

למרות הימשכות מלחמת חרבות ברזל לאורך חודשים רבים, המחוקק דורש הפסקת פעילות מינימלית במהלך תקופת המלחמה, ואין כל דרישה, שהתנאי של "הפסקת פעילות" יחול לאורך כל תקופת הנזק או בהמשך המלחמה.

טענת רשות המיסים, משמעותה, שהיא מחלקת את המלחמה לחלקים – עד 31.12.2023 מלחמה אחת, והחל מ- 1.1.2024 מלחמה חדשה. לטענה זו אין בסיס וגם אם זו עמדתה של רשות המיסים, מן הראוי שתהא עקבית, מדוע, אם כן, היא אינה מאפשרת הגשת מספר תביעות במסלול האדום, וקובעת כי יש להמתין לסיום המלחמה ולפני סופה, להסתפק במקדמות?

זאת ועוד, גם אם לטענת רשות המיסים, היקף הנזק ירד אחרי 1.1.2024 עקב חזרה "מסוימת" לשגרה, ברי כי ירידה זו אמורה להשתקף בירידה בהיקף התביעה לתקופה זו, אך אין בה כדי לבטל את זכאות העסק לפיצוי כלל.

  1. ביטול הזכאות למסלול אדום ביישובי ספר שלא פונו, בהתאם להלכת עין גדי:

בהלכת עין גדי, שדנה בתביעת בתי ההארחה שבקיבוץ עין גדי לפיצויי מלחמה בתקופת מלחמת המפרץ, נפסק ע"י ביהמ"ש העליון כי לא די בכך שהעסק נמצא ביישוב ספר, אלא נדרש להוכיח שישוב הספר היה באזור קו עימות:

"רק מקום בו נגרם הנזק בשל היותו של הנכס ממוקם באזור הספר קמה, בהתקיים התנאים האחרים הקבועים בחוק, הזכאות לפיצויים. מקום בו נגרם הנזק העקיף, בשל עצם היותם של הנכסים מצויים בתחומי מדינת ישראל, אשר סבלה, כולה, מפגיעתם הרעה של טילי האויב, ולא בשל היותם ממוקמים באזור המוגדר כאזור "ספר" דווקא – לא קמה זכאות. יצוין כי בתי הארחה של המערערים נכללים אמנם ברשימת ישוב הספר אולם בפועל, אין הם מצויים דווקא בקו של עימות לעת הרלבנטית – מכל מקום לא יותר מאשר ישובים רבים אחרים."

 

כזכור, במלחמת המפרץ, אזור המרכז היה בטווח הטילים ואמנם, קיבוץ עין גדי, לא היה בטווח הסיכון יותר מישובים אחרים. ביהמ"ש העליון קובע כי המצאות ברשימת ישובי הספר אינה כשלעצמה מעניקה זכות לפיצוי במסלול האדום. נדרש תנאי נוסף, והוא המצאות הישוב באזור עימות.

לדעתנו, אין בהלכת עין גדי כדי לקבוע כי עסק בישוב ספר שלא פונה, הנמצא באזור קו עימות, מאבד מזכאותו לפיצוי במסלול האדום, אך ורק כיוון שקיימים ישובי ספר אחרים שפונו והם בסיכון גבוה יותר. הרי ידוע כי קיימים ישובים בקו עימות שלא פונו והם ק"מ ספורים מישובים שפונו.

האבחנה  בין ישובי ספר שפונו לישובי ספר אחרים שלא פונו, באותו אזור, כשיתכן ורק ק"מ ספורים מבדילים ביניהם הינה אמוציונאלית ואינה מצויה בחוק. מנגד רשימת ישובי הספר הינה רשימה סגורה ו"קשיחה" ואינה נתונה להחלטת רשות המיסים ללא חקיקה.

זאת ועוד, פרשנות הלכת עין גדי, לפי טענת רשות המיסים, הינה, כי עסקים בישובי הספר באזור קו עימות, שלא פונו, ויתכן ונפגעו בהיקפים משמעותיים, לא יפוצו, בדומה לעסקים בישובים אחרים בארץ המרוחקים מקו העימות, שאינם ישובי ספר ו"חזרו לשגרה". לדעתנו, לפרשנות זו אין בסיס בחוק ואין לה מקום בתקופה זו.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, ממשרדנו.

 

ביטוח לאומי - אמנה חדשה לביטחון סוציאלי בין ישראל לארגנטינה

ביום 1.5.24 נכנסה לתוקף אמנה חדשה בין ישראל לארגנטינה.

האמנה מבטיחה רציפות זכויות בתחום הביטחון הסוציאלי למבוטחים אזרחי ותושבי שתי המדינות העוברים ממדינה למדינה למטרת מגורים זמניים או מגורי קבע.

ענפי הביטוח הנכללים באמנה בתחום הגמלאות:

  • אזרח ותיק (זקנה)

  • שאירים

  • נכות כללית

  • אימהות

הנושאים המוסדרים באמנה:

  1. מניעת כפל תשלום דמי ביטוח. האמנה מסדירה את הכללים לפיהם ייקבע באיזו מדינה תחול חובת תשלום דמי הביטוח על אדם שהאמנה חלה עליו.

  2. האמנה מאפשרת מימוש זכויות לגמלאות לאדם שצבר זכויות בענפי הביטוח הנכללים באמנה כדלקמן:

  • ייצוא תשלום גמלה ללא הגבלת זמן.

  • קביעת זכאות לקצבה לאדם שהפסיק להיות תושב ישראל והוא עונה על כל שאר תנאי הזכאות לגמלה.

  • צירוף תקופות ביטוח למי שלא השלים תקופת אכשרה באחת המדינות לצורך קביעת זכאות במדינה האחרת חישוב שיעור הקצבה ייעשה ביחס שבין תקופות הנרכשות בישראל לבין סך תקופות הביטוח ב-2 המדינות.

קריטריונים לזכאות עפ"י אמנה:

תקופת אכשרה בישראל לא תהיה פחותה מ-144 חודשי ביטוח.

לעניין תקופת האכשרה יובאו בחשבון רק חודשי ביטוח שנצברו בהיות המבוטח תושב ישראל ובתקופה זו שולמו דמי ביטוח כדין.

חשוב לדעת

האמנה אינה חלה על חוק בריאות ממלכתי ולפיכך אין פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות.

האמנה לא מקנה לעובד שאינו תושב ישראל כיסוי ביטוחי לקבלת קצבאות מחליפות שכר (נפגעי עבודה, אימהות, פש"ר).

לפרטים נוספים ניתן לפנות למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה