מבזק מס מספר 1004 - 

מיסוי בינלאומי  8.2.2024

הנאמנות והחברה המשפחתית - 8.2.2024

מר ירקוני, תושב ישראל, החליט להשקיע את כספיו בהשקעות שונות בנדל"ן ובשוק ההון ברחבי העולם, ובפרט בארה"ב, בגרמניה ובבריטניה. בעצת מומחה המס שלו, רו"ח לבבי, הקים מר ירקוני חברה ישראלית, אשר סווגה לצרכי מס כחברה משפחתית, על מנת שתחזיק בהשקעות האמורות ותהווה עבורו הגנה מפני מיסי עיזבון זרים; אכן, במדינות רבות מוטל מס ירושה או מס עיזבון גם על תושבי חוץ, בגין סוגי נכסים מסויימים הנמצאים באותן מדינות, והחזקה באמצעות חברה שהתאגדה מחוץ לאותן מדינות מגינה מפני מס העיזבון או הירושה. ככל שזו מסווגת כחברה משפחתית, השלכות המס בישראל הן ניטראליות או מוגבלות.

ברבות הימים, כאשר בחברה המשפחתית של מר ירקוני נצברו מספר החזקות שונות, פנה מר ירקוני לעורך דין על מנת להסדיר את צוואתו ואת העברת נכסיו ליורשיו. עורך הדין אמר למר ירקוני כי אחד מהכלים המשפטיים היעילים ביותר לצורך חלוקת הון משפחתי משמעותי כמו של מר ירקוני, הוא הקמת נאמנות אשר תהיה אמונה על חלוקת ההון המשפחתי. לכן, ייעץ עורך הדין למר ירקוני להקים נאמנות ולהקנות לנאמנות את נכסיו, כסף מזומן, השקעות שונות וכמובן גם את החברה המשפחתית שבבעלותו. כך, יוכל מר ירקוני לקבוע במסגרת מסמכי הנאמנות כיצד יחולקו הנכסים השונים בין בני משפחתו, ובכך לדעת שהוא מבטיח את עתיד הדורות הבאים כפי שהוא רואה בחזונו.

בטרם החליט מר ירקוני האם ליישם את עצתו של עורך הדין, פנה הוא שוב ליועצו, רו"ח לבבי ושאל אותו האם עשויות להיות השלכות מיסוייות לכך שיקנה את החברה המשפחתית שלו לנאמנות?

רו"ח לבבי השיב לו, שעל מנת להיחשב לחברה משפחתית, נדרשת החברה לענות על שני תנאים – בעלי המניות של החברה הם קרובים והיא הגישה בקשה להיחשב לכזו בתוך שלושה חודשים ממועד התאגדותה.

התנאי הראשון התקיים. בנוגע לתנאי השני, מגדיר סעיף 88 לפקודה קרוב ככל אחד מאלה:

  1. בן זוג, אח, אחות, הורה, הורה הורה, צאצא וצאצא של בן זוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה;

  2. צאצא של אח או של אחות, ואח או אחות של הורה.

נשאלת השאלה, כאשר אדם מקנה לנאמנות מניות בחברה משפחתית, האם החברה משמרת את "משפחתיותה" נוכח הוראות הסעיף?

מחד, בהתאם לדין הישראלי, יש לראות נאמנות כ"יחיד" והיא אף ממוסה ככזו.

אך האם דיי בכך שדיני המס מתייחסים לנאמנות כאל יחיד בכדי שלמעשה יהווה הנאמן "קרוב" של עצמו ובכך ישמר את משפחתיות החברה (בדומה למר ירקוני עצמו)?

נראה שבמקרה זה הבחינה הנכונה היא דווקא הבחינה המהותית – האם הנהנים בנאמנות, לו היו מקבלים את הזכויות בחברה המשפחתית על פי הצוואה או ירושה, היו משמרים את זכאותה של החברה להיות חברה משפחתית? לדעתנו, ככל שהתשובה לכך חיובית, וכל עוד התשובה חיובית, יש להמשיך לראות בחברה ככזו המשמרת את מעמדה כחברה משפחתית.

זאת, בדומה להתייחסות לנאמנות ולנהניה בחוק מיסוי מקרקעין, לעמדת רשות המסים (קרי, התייחסות להעברת נכס המקרקעין לנאמנות כאל העברת הנכס לנהנים בה).

בהמשך, נשאלת השאלה, מהו המועד בו נבחנת "משפחתיותה" של החברה המוחזקת על ידי הנאמן? האם בכל שנת מס בנוגע למצב הדברים העובדתי באותה שנה, או שמא כבר במועד ההענקה בוחנים מצב דברים תיאורטי.

לדוגמה, צוואה בה הנהנים בנאמנות אינם מוגדרים, כגון, יורשי היוצר וצאצאיהם העתידיים. האם נעשית בחינה של היורשים הממשיים או גם של יורשים עתידיים פוטנציאלים? נדמה כי לא נכון לייצר השלכת מס של מצב תיאורטי עתידי, על מצב קיים בהווה.

ברור כי להעברה בין דורית ישנן השלכות מס משמעותיות, ויתכן שבמקרים הרלוונטים יש לפנות לרשות המסים לקבלת החלטת מיסוי בעניין, למשרדנו ניסיון רב בליווי משפחות במהלך הערכות להעברה בין דורית של נכסי המשפחה מהיבטי המס בארץ ובעולם.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח סאלי חדד גליבטר ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.      

מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה