מבזק מס מספר 1003 - 

מיסוי בינלאומי  1.2.2024

ביטקוין – קרנות סל עוקבות ביטקוין ,השלכות מס בישראל - 1.2.2024

רשות ני"ע האמריקאית (SEC) הודיעה בתחילת חודש ינואר השנה, כי היא מאשרת את הבקשות של מספר בתי השקעות בארה"ב, להשיק קרן סל מחקה(ETF)  לביטקוין, לאחר שנים בהן סירבה לבקשות דומות.

המשמעות היא שניתן יהיה להשקיע במטבע הוירטואלי ללא צורך ב"ארנק דיגיטלי". בדומה לקרנות סל אחרות הנסחרות בנאסד"ק כגון S&P 500, ניתן יהיה לרכוש גם את קרנות הסל האמורות אשר ככלל יפעלו באופן דומה לקרנות הסל המוכרות כיום.

מה הן ההשלכות לצרכי מס של השקעה בביטקוין באמצעות קרן סל לעומת רכישת המטבע הוירטואלי עצמו?

  • מה זה בכלל? כידוע, עמדת רשות המיסים הינה כי מטבע וירטואלי הינו נכס כהגדרתו בחלק ה' לפקודה ולכן, במכירתו חל מס רווח הון (ראו מבזקנו מס' 715). גם קרנות סל הינן נכס כאמור, אך בניגוד למטבע וירטואלי, קרנות סל עונות להגדרת נייר ערך.

  • חישוב רווח ההון – ואולם, לעניין חישוב רווח ההון תחת העמדה המוצגת לעיל, בעוד שמטבע וירטואלי נחשב נכס כך שבחישוב רווח ההון ממכירתו החלק האינפלציוני מכלל רווח ההון מחושב בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן, קרן סל כזו נחשבת ל"נייר ערך הנקוב במטבע חוץ" והמדד יחשב לשער המטבע, כך שרווח הנובע מהפרשי שער, ינוטרל כרווח אינפלציוני (בהתאם להוראות סע' 88 לפקודה: "לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד").

    יצויין כי ישנן שנים בהן הפרשי השער גבוהים ממדד המחירים לצרכן וישנן שנים שחל ההיפך.

    • יחידים מוטבים – בעוד שבנוגע למטבעות וירטואליים ישנה שאלה באשר למיקומם, האם מהווים נכסים בישראל או חוץ לישראל (ראו מבזקנו מס' 880) כאשר מדובר בנייר ערך אין שאלה באשר למיקומו הנגזר מתושבות הישות המנפיקה את נייר הערך, כך שברי כי קרן סל עוקבת ביטקוין המונפקת ע"י בתי השקעות אמריקאים, נחשבת לנכס מחוץ לישראל. לדבר זה השלכה גדולה כאשר מדובר ב"יחידים מוטבים":

    תושב חוזר: מי שרכש את נייר הערך לפני חזרתו לישראל (או רכש לאחר חזרתו בהתאם להגדרת "ניירות ערך מוטבים" בסעיף 14(ג) לפקודה) יהא פטור באופן מוחלט ממס רווחי הון במכירת נייר הערך במשך 10 שנים ממועד חזרתו לישראל ובאופן לינארי לאחר מכן.

    תושב חוזר ותיק\ עולה חדש: יהא פטור ממס רווחי הון בישראל ומדיווח בגין ניירות ערך אלו, במשך 10 שנים ממועד חזרתו \ עלייתו לישראל ובאופן לינארי לאחר מכן. פטור זה חל באופן וודאי גם אילו נייר הערך נרכש לאחר מועד החזרה \ העלייה לישראל, בניגוד למטבע וירטואלי שנרכש לאחר מועד זה, לגביו ודאי ישנה אפשרות לטענה כי אינו נחשב לנכס מחוץ לישראל.

    לסיכום, לצד יתרונות פסיכולוגיים-כלכליים בהשקעה במטבעות וירטואליים באמצעות קרנות סל מחקות קיימת שונות גם בהיבטי המס הנובעים מהשוני בהשקעות. מומלץ לבחון היבטי מס אלו והשלכותיהם האפשריות על המשקיע. 

    לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.             

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה