במסגרת תיקון 168 לפקודה, נוספו לפקודה הוראות סעיף 14(ב) לגבי "שנת הסתגלות" – שנה מהמועד שבו עלה לישראל תושב ישראל לראשונה או מהמועד שבו שב לישראל תושב חוזר ותיק (תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק, יחדיו: "יחיד מוטב"), שבה לא יראו את היחיד המוטב כתושב ישראל, ובלבד שהלה הודיע תוך 90 ימים ממועד הגעתו לישראל על בחירתו בהחלת הוראות הסעיף האמור.

בשל סיווג היחיד המוטב כתושב חוץ במהלך שנת ההסתגלות, עולה הקושיה האם הוא זכאי להטבות אמנה למניעת כפל מס שישראל היא צד להן?

נציין, שבסיווג יחיד מוטב כתושב חוץ במהלך שנת ההסתגלות קיימים יתרונות ביחס להכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל שביחס אליהן ניתנה הקלה לתושב חוץ (בדין הפנימי בישראל), כך למשל: (והכל בכפוף לסייגים שנקבעו בהוראות הרלוונטיות בפקודה):

• פטור ממס רווח הון בעת מכירת ני"ע הנסחרות בבורסה בישראל.

• פטור ממס רוח הון בעת מכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל.

• פטור ממס על ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה על איגרות חוב הנסחרות בבורסה בישראל שהנפיק חבר בני אדם תושב ישראל.

גם אם היחיד המוטב לא יסווג כתושב ישראל בשל שנת ההסתגלות, הוא עדיין עשוי להיות מסווג כתושב לצרכי מס במדינת חוץ מכוח דיני המס שלה, ועל כן, הוא יוכל לטעון להקלות מכוח אותה אמנה לגבי הכנסות שהופקו בישראל, כדוגמת הכנסות מדיבידנד, תמלוגים וריבית וכו'.

כך למשל, יחיד מוטב עשוי להיחשב כתושב ארה"ב לצרכי מס בשל המבחן התלת שנתי – שהייה במצטבר בארה"ב לפחות 183 ימים על פני 3 שנים (סיכום אריתמטי של ימי השהייה בשנה נוכחית בה שהה היחיד לפחות 31 ימים, 1/3 מימי השהייה בשנה הקודמת ו- 1/6 מימי השהייה בשנה שקדמה לה), או למשל כתושב צרפת לצרכי מס אם מרבית הכנסתו של היחיד המוטב מקורן מצרפת.

לטעמנו, במקרים כגון אלו, היחיד המוטב יטען שכתושב מדינת אמנה זרה (כדוגמת ארה"ב או צרפת, בהתקיים התנאים המתאימים), ההכנסות שמקורן בישראל, כדוגמת ההכנסות שהובאו לעיל, כפופות להקלה במס בישראל בהתאם להוראות האמנה הרלוונטית.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ועו"ד יניב גולדשטיין, ממשרדנו.