כחלק מהמאבק בהון השחור בארץ ובחו"ל, רשות המסים פרסמה ביום 7 בספטמבר 2014 נוהל מעודכן לגילוי מרצון, אשר יחול עד ליום 31 בדצמבר 2016 (מאז התקבלו הארכות) ובא להחליף את הנהלים והוראות הביצוע הקודמים בעניין גילוי מרצון.
מטרת הנוהל המעודכן משנת 2014
מטרתו של נוהל גילוי מרצון החדש היא לעודד נישומים – עוסקים, יחידים, ובעלי תפקידים בתאגידים – שעברו עבירות מס, לבוא ולתקן את דיווחיהם. הנוהל חל על כל העבירות על פי אחד מחוקי המס המפורטים בנספח א' לנוהל – פקודת מס הכנסה; חוק מיסוי מקרקעין; חוק מס ערך מוסף; חוק מס קנייה; פקודת המכס; חוק מסי מכס ובלו.
לאחר שבקשה לגילוי מרצון מוגשת על ידי הנישום ונבחנת על ידי רשות המסים, יכולה הרשות לקבל את הבקשה או לדחות אותה. אם תאושר הבקשה, המבקש יצטרך אמנם לשלם את המס ממנו "השתמט" אך יהיה חסין מהליך פלילי לגבי המידע שמסר במסגרת ההליך.
צפה במסמך הרשמי של נוהל גילוי מרצון משנת 2014
נוהל גילוי מרצון החדש – תנאים מקדימים
על מנת שרשות המסים תאשר את בקשת גילוי מרצון, על הבקשה לעמוד בתנאים המפורטים להלן:
1. על הגילוי מרצון להיות כן ומלא ולהיעשות בתום לב.
2. במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש על ידי רשות המסים. כלומר, על מנת שהגילוי ייחשב כאילו נעשה "מרצון", הוא צריך לבוא מיוזמתו של המבקש ולא לאחר שהרשות כבר "עלתה עליו".
3. במועד הפניה לגילוי מרצון אין בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון של המבקש.
4. במועד הפניה לא נערכה בדיקה או חקירה בעניין המבקש על ידי משטרת ישראל בעניין הקשור לבקשה לגילוי מרצון.
רשות המסים רשאית שלא לאשר בקשה לגילוי מרצון אם קיים מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון ולו בעקיפין ברשות שלטונית אחרת; באמצעי התקשורת; בכתבי בי דין או בפרוטוקולים או בכל מסמך אחר בהליכים אזרחיים ופליליים המתנהלים בארץ או בחו"ל.
חשוב לציין שהתנאים המתייחסים למגיש הבקשה לגילוי מרצון נוגעים גם לבת/בן הזוג שלו ולחברות שבשליטתם.
אחד החידושים במסגרת נוהל גילוי מרצון החדש הוא שאף אם קיים בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון של המבקש, או שנערכה בדיקה או חקירה על ידי הרשות או משטרת ישראל, רשאית הרשות לאשר בקשה לגילוי מרצון, במקרים חריגים אלו:
א. קיימות נסיבות אישיות יוצאות דופן (כמו מחלה קשה);
ב. כאשר המידע, החקירה או הבדיקה מתייחסים לחברה אחת מני חברות רבות שבשליטת המבקש ולא קיים קשר ביניהם לבין הבקשה.
דרך פעולה – איך מגישים בקשה לגילוי מרצון?
את הבקשה לגילוי מרצון יש להגיש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות המסים, ורק הוא יהיה מוסמך לאשרה.
הגילוי צריך לכלול את כל המידע הרלבנטי לבקשה, לרבות שמות המבקשים, שנות המס הרלבנטיות, מקור ההכנסה, פירוט סכום ההכנסה שהושמטה ואומדן המס לתשלום. לגילוי יש לצרף את כל המסמכים הרלבנטיים.
על מגיש הבקשה לצרף לה טופס הצהרה חתום על ידו (נספח ב' לנוהל), ואם הוא מיוצג עליו לצרף גם ייפוי כוח.
רוצה להגיש בקשה אנונימית לגילוי מרצון? לחץ כאן
אישור הבקשה או דחייתה
לאחר בחינת הבקשה על ידי הגורם המוסמך, תימסר למבקש הודעה על אישור הבקשה או דחייתה. אישור הבקשה הינו כפוף לתשלום המס על ידי המבקש, כאשר גובה המס ייקבע על ידי הגורם הרלבנטי (פקיד השומה, מנהל מיסוי מקרקעין וכד'), ויכלול תשלום קרן, הצמדה, ריבית וקנסות.
רק לאחר שהמבקש ישלם את המס, שייקבע על ידי הגורם הרלבנטי, במועד שייקבע על ידו, יהא המבקש חסין מפני הליך פלילי בעניין הבקשה לגילוי מרצון.
סייגים לחסינות
חסינות מהליך פלילי תינתן למבקש בכפוף למספר סייגים. ראשית, אדם זכאי ליהנות מהליך גילוי מרצון פעם אחת בלבד (למעט בנסיבות חריגות כגון מחלה קשה או גיל מבוגר).
סייג חשוב נוסף עוסק במקור ההכנסה – הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית. רשות המסים אינה מעוניינת להפוך את הליך הגילוי מרצון לצינור להלבנה של הון שחור שמקורו בפעילות בלתי חוקית, כגון סחר בסמים, שוד, הימורים לא חוקיים ועוד.
בנוסף, הנוהל לא יחול, ככלל, כאשר הוא איננו מניב תשלום מס משמעותי בפועל. סייג זה מעט בעייתי, שכן לא ברור מהו "תשלום מס משמעותי" ולמה הכוונה ב-"בפועל".
נוהל גילוי מרצון החדש מעניק הקלה נוספת, לפיה הרשות מתחייבת לא להשתמש במידע שנמסר במסגרת הבקשה גם בהליך אזרחי (ולא רק בהליך פלילי). אולם, אם הרשות תחליט שהפניה אינה כנה ומלאה או שהמבקש לא שיתף פעולה בכל הנוגע לבקשה, לא תינתן לו חסינות מהליך פלילי והרשות תוכל להשתמש בנתונים שמסר כראיה בכל הליך פלילי או אזרחי נגדו.
