ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 121-09-18) דחה ביום 29 באפריל 2019 את ערעורו של אברהם מרעי (להלן: המבוטח) שביקש להכיר בפגיעה שאירעה לו תוך כדי טיול טרקטורונים במהלך נופש משרדי בחו"ל, כפגיעה בעבודה.

רקע חוקי

• תאונת עבודה, היא תאונה המתרחשת "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו" של העובד "אצל מעבידו או מטעמו".

• הסעיף הוחל גם על תאונות המתרחשות במסגרת פעילות נלווית לעבודה, לרבות אירועי ספורט ונופש.

• בהתאם להלכות ביה"ד הארצי, לצורך הכרה באירוע שנגרם במסגרת פעילות נלווית לעבודה צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים:

  o העניין שיש למעסיק בקיומו של אירוע הנופש, החשיבות שהמעסיק מייחס לאירוע ותרומתו של אירוע הנופש לחיי העבודה במפעל. לכך תידרש הוכחת מעורבות המעסיק בייזומו של האירוע ובאחריות לו, מימון האירוע, ארגונו וכד'.

  o "בחינת הקשר, או הזיקה, שבין הפעילות במהלכה נפגע העובד בתאונה, לבין האירוע המוכר, על רקע מארג הפעילויות שהוצעו לעובדים במסגרת האירוע". (כאשר העובד פרש מן הכלל "ועשה תכנית לעצמו", או מקום בו ניתן להצביע על ניתוק הקשר, או הזיקה, בין הפעילות בה היה העובד מעורב בעת התאונה, לבין האירוע המוכר, הפגיעה אינה מוכרת כתאונה בעבודה).

רקע עובדתי

• המבוטח יצא לחו"ל יחד עם עובדים נוספים,במסגרת אירוע נופש שאורגן ע"י מעסיקם (להלן: המעסיק).

• הנופש אורגן ומומן ברובו ע"י המעסיק.

• המעסיק קבע את לוח הזמנים ואת הפעילויות שבהם היה על העובדים להשתתף.

• היום השלישי הוגדר כיום חופשי, במסגרתו הוצעו מספר חלופות לעובדים, לפי שיקול דעתם. הפעילויות והאטרקציות היו בתוספת תשלום ובאחריות העובדים.

• המבוטח בחר בטיול טרקטורונים כשבמהלכו נפגע ונגרם לו נזק בעמוד השדרה.

• המבוטח הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) להכיר באירוע כפגיעה בעבודה.

  התביעה נדחתה בטענה כי האירוע לא היה פעולה נלווית לעבודה, שכן המבוטח בחר להשתתף בטיול על דעת עצמו ובאופן פרטי.

• ביה"ד האזורי דחה תביעתו תוך שקבע כי מדובר בתאונה במהלך פעילות פרטית שמומנה ע"י המבוטח, שלא שהייתה חלק אינטגרלי מתוכנית הפעילות ולוח זמנים של המעסיק.

• המבוטח ערער לביה"ד הארצי.

עיקר טענות הצדדים – בביה"ד הארצי

• המבוטח טען כי למעסיק היה אינטרס מובהק בקיומו של הטיול.

  לטענתו, אחת החלופות שהוצעו ע"י המעסיק הייתה פעילות הטרקטורונים, וכי המעסיק אף שלח מטעמו מנהלים שיפקחו על פעילות זו.

• לטענת המל"ל: הפעילות נבחרה על ידי המבוטח בהתאם לשיקול דעתו ובחירתו החופשית, ומשום כך התנתק הקשר בין הפעילות לבין הנופש שמומן ע"י המעסיק.

החלטה
אין חולק שהמבוטח עמד בתנאי הראשון הנדרש לקיומה של פעילות נלווית:
המעסיק בחר לממן באופן מלא את פעילויות העובדים במהלך לוח הזמנים שנקבע מראש, ואף תכנן את מרבית סדר היום של העובדים.
עם זאת, "בחינת הנופש כולו כפעילות נלווית לעבודה, אין משמעה כי כל תאונה שאירעה במהלכו תחשב כתאונת עבודה" (הלכת עבדאלראוף).
אושרה קביעת ביה"ד האזורי, נקבע כי האירוע אינו עומד בתנאי השני (המתואר לעיל):

• המעסיק הותיר בידי העובדים את ההחלטה כיצד ואם בכלל לעשות פעילות זו, ואף ציין במפורש בטופס התביעה למל"ל כי האירוע התרחש בזמן החופשי.

• הפעילות הייתה כרוכה בתוספת תשלום ובאחריות העובד.

• היה ברור לעובדים כי "המעסיק היה אדיש לבחירות שיעשו העובדים באותו יום (חופשי), ומכאן שלא ניתן לומר כי פעילות זו הייתה חלק אינטגרלי מהנופש".

הערעור נדחה.

בשולי הדברים

• מתוך הפסיקה בביה"ד הארצי לעניין הקשר בין הפעילות הספציפית לבין כלל הפעילויות בנופש: "אינני רואה נפקא מינא אם התאונה לעובד נגרמה במהלך פעילות קבוצתית, אינדיבידואלית, או משפחתית, כל עוד הייתה אותה פעילות חלק אינטגראלי מתכנית הפעילויות של האירוע המוכר".

• נופש גיבוש משרדי, אפילו הוא בחו"ל, ואפילו הוא עם בני הזוג, בהחלט יתכן שהוא פעילות נלווית לעבודה.

• במקרה הנדון אף לא נטענה ולא נדונה כלל קיומה של "השתלמות" או העדרה. הדבר לא גרע מהקביעה כי מדובר בפעילות נלווית לעבודה.

במפורש נקבע בהלכה זו של ביה"ד הארצי כי מדובר בפעילות נלווית לעבודה.
לדעתנו (אף שיתכן והמל"ל יסבור אחרת) ניתן לומר כי המקבילה לקביעה זו היא הקביעה כי מדובר בעצם ב"טובת מעביד".
אף כי ענייננו הוא בגמלת פגיעה בעבודה, ניתן לומר לדעתנו כי ככל שמדובר ב"טובת מעביד", כך יהא גם לעניין קביעת שומות ניכויים בביטוח לאומי, ואף במס הכנסה.
זאת בניגוד להנחיית רשות המיסים לחשב הכללי, שהתבססה על עובדות המקרה בפסק דינו של ביה"ד האזורי בעניין דה נשון, כך שחלק מהתנאים הנדרשים לאי קביעת הטבת שכר לעובד באירוע גיבוש משרדי הם כי מדובר באירוע גיבוש בישראל בלבד וכי האירוע יהיה ללא בני זוג וכי הפעילות חייבת לכלול הוצאה מקצועית או העשרה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.