מבזק מס מספר 785 - 6.6.2019

בישראל קיימות חברות רבות הפועלות כמפתחות וכיצרניות של קנאביס רפואי, במעבדות אשר עומדות בסטנדרטים המחמירים שקובע משרד הבריאות. נציין כי טכנולוגיות מתקדמות ייחודיות אלו השתכללו לכדי טכנולוגיה עילית הנחשבת למובילה בקנה מידה בינלאומי בזכות האלגורתימים הרפואיים החדשניים שמפותחים בישראל. מחקרים מוכיחים כי מחלות רפואיות שכיחות כגון סרטן, פרקינסון, כאבים כרוניים, מחלות דלקתיות, אלצהיימר, גלאוקומה, טרשת נפוצה, מחלת קרוהן, איידס וכו' מוצאות מזור, ולו חלקי, באמצעות מוצרי הקנאביס.
החברות מעסיקות עובדי מחקר ופיתוח בתחומים רבים ומגוונים לשם השגת טכנולוגיות ייחודיות אלו. למותר לציין כי הפיתוחים הינם לשם הפקת תוצרת המיועדת רובה ככולה ליצוא לתעשיות הרפואיות העולמיות ותעשיות הקוסמטיקה בישראל ובעולם. ככל שתעמודנה החברות בתנאי "מפעל מועדף" יחול על הכנסתן החייבת מס בשיעור של 7.5% או 16% כתלות במקום הפעילות.
כיון שמדובר בחברות העוסקות במחקר ופיתוח ולדעתנו הכנסותיהן נובעות מ"נכס לא מוחשי מוטב" ראוי כי חברות הקנאביס הללו יבחנו החלת הוראות "מפעל טכנולוגי מועדף" בחוק עידוד השקעות הון (על הכנסתן החייבת יחול שיעור מס של 7.5% או 12% כדלעיל). וזאת לשם הפיכתה של ישראל למעצמה מובילה בתחום זה אשר תוכל להתחרות מול חברות בינלאומיות, תוך מימוש מטרות חוק עידוד – פיתוח כושר הייצור ויצירת מקומות תעסוקה במשק הישראלי.

למשרדנו ניסיון רב בליווי ויעוץ מקצועי בנושא חוק עידוד לרבות בבקשות לקבלת החלטות מיסוי ממחלקת חוקי עידוד שברשות המיסים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.

כידוע, בעקבות תיקון 168 לפקודת מס הכנסה ("חוק העולים") אשר נחקק במרץ 2008, עלו או חזרו לישראל יחידים רבים במעמד של עולה או תושב חוזר ותיק ("יחיד מוטב"). תושב חוזר ותיק הינו מי שחזר לישראל לאחר שהיה 10 שנים לפחות תושב חוץ, ואולם – במסגרת הוראת שעה שנקבעה ביחד עם חוק העולים נקבע כי מי שחזר לישראל בשנים 2007 עד 2009, ייחשב לתושב חוזר ותיק גם אם היה רק 5 שנים תושב חוץ טרם חזרתו.
הוראות החוק מעניקות לאותם יחידים מוטבים הטבות מפליגות בדמות 10 שנות פטור ממס ומדיווח על כל הנכסים וההכנסות מחוץ לישראל ("תקופת ההטבות"). עם סיום תקופת הפטור ("מועד הסיום"), הכנסות שוטפות – יהיו חייבות במס מיד, וביחס לרווח הון – הפטור עדיין יינתן גם לאחר סיום תקופת ההטבות אך "יכורסם" ככל שעובר הזמן ממועד הסיום (פטור לינארי).
במסגרת עבודתנו השוטפת, אנו נתקלים ביחידים מוטבים רבים אשר עתידים לסיים בקרוב את תקופת ההטבות, ונשאלת השאלה: מה על יחיד מוטב לעשות לקראת מועד הסיום?
להלן מספר כללים או עצות בסיסיות, ויודגש – ייתכנו נסיבות בהן העצות להלן לא תהינה מומלצות, לרבות בשל שיקולים הקשורים למסי חוץ המשולמים, אשר אליהם איננו מתייחסים במבזק זה:
1. תיק ניירות ערך – ניירות הערך שבתיק מוחלפים בד"כ בתדירות גבוהה כך שהרווחים הצבורים בנייר ממומשים על בסיס שוטף, אך ישנם מצבים בהם בתיק ניירות הערך קיימים ניירות ערך שהוחזקו במשך תקופה ארוכה.
לפיכך, מומלץ יהיה בד"כ למכור את אותם ניירות שערכם עלה ולממש את מלוא רווח ההון בפטור, שכן, מכירתם לאחר מועד הסיום, גם עם ערכם לא עלה מאז, יניבו רווח הון חייב במס. מנגד, מומלץ שלא לממש ניירות בהם צבור הפסד, כך שמכירתם לאחר מועד הסיום יניב הפסד הון שחלקו מותר בקיזוז, וניתן לטעון אף שכולו מותר בקיזוז. לעניין חלק ההפסד המותר בקיזוז (לאו דווקא בקשר לניירות ערך נסחרים), ראה מבזקנו מספר 766. אג"ח שעתידה לשלם ריבית לאחר מועד הסיום, רצוי בד"כ למוכרה לפני מועד זה ובכל מקרה למוכרה לפני מועד קבלת הריבית, וכך הריבית הצבורה בה תהווה חלק מרווח ההון העשוי להיות פטור במלואו.
2. הלוואות לחברות קשורות – במידת האפשר, ראוי להקדים תקבולי ריבית (ריבית מראש) לכל מי שמדווח לצורכי מס על בסיס מזומן.
כמו כן, יש לשקול לשנות את הסכם ההלוואה בין היחיד המוטב לבין חברה קשורה, כך שהיא תהפוך להיות הלוואה שאינה נושאת ריבית, זאת משום שריבית המתקבלת מחברה אשר היחיד בעל שליטה בה, חייבת במס בישראל בשיעור המס השולי (עד 50%)!
3. רווחים צבורים ודיבידנדים מחברות מוחזקות – יחיד מוטב אשר מחזיק בחברה זרה בעלת עודפים שנצברו לפני מועד הסיום, יהיה חייב במס על חלוקת הדיבידנד מתוך אותם רווחים, אם הדיבידנד חולק לאחר מועד הסיום. לפיכך ובמידת האפשר, יש לשאוף לחלוקתם של אותם רווחים לפני מועד הסיום.
במקרים המתאימים ניתן לנצל את עליית ערך החברה ונכסיה טרם מועד הסיום, תוך שיש להתחשב בהיבטי המיסוי בעת מימוש הנכסים (הוראות חנ"ז), בעת חלוקת דיבידנד שמקורו במימוש הנכסים, או בפירוק החברה עצמה, ובפרט בעניין חבויות ניכוי מס זר במקור.
נציין, כי פירוק חברה מוחזקת אפשרי גם בטרם מכירת הנכס שבבעלותה, ורצוי שלפני מועד הסיום. כך, לעמדתנו, רווח ההון בפירוק פטור ממס והמחיר המקורי של הנכס שהועבר ליחיד המוטב בעת הפירוק יהיה שוויו במועד חלוקתו.

קיימים שיקולי מס נוספים, לרבות שיקולים פרוצדוראליים ושיקולי עלות/תועלת, כך שאין "פתרון מדף" בנמצא, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו ולתפור לו את חליפת המס המתאימה, ולמשרדנו התמחות מיוחדת וניסיון רב בנושאים אלו.

במבזק הבא נדון בשיקולי מס נוספים לגבי אוכלוסייה זו.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ולשאר חברי הצוות הבינלאומי ממשרדנו.

בכנס השנתי של לשכת רו"ח שהתקיים השבוע באילת השבוע, בו השתתף גם משרדנו, מסר מנהל רשות המיסים, מר ערן יעקב שתי ידיעות משמעותיות:
1. הליך הגילוי מרצון התקף עד לסוף שנת 2019, לא יוארך מעבר למועד זה, וכן לא צפויה תכנית חדשה לגילוי מרצון.
2. לרשות המיסים הגיע מידע בנוגע לחשבונות בנקים באיי קיימן, אשר היא צפויה לעשות בו שימוש בקרוב. יתרה מכך, רמז מנהל הרשות כי מידע שכזה הגיע לרשות המיסים גם ממדינות אחרות בעולם.

אנו ממליצים כי כל מי שהליך הסדר מול רשות המיסים עשוי להיות רלוונטי עבורו, יזדרז לנצל את חצי השנה האחרונה שנותרה לפנייה במסגרת הליך הגילוי מרצון.

למשרדנו נסיון עשיר בתחום, בהתנהלות מול רשום המיסים, בהסדרי גילון מרצון לסוגיהם השונים.

ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 121-09-18) דחה ביום 29 באפריל 2019 את ערעורו של אברהם מרעי (להלן: המבוטח) שביקש להכיר בפגיעה שאירעה לו תוך כדי טיול טרקטורונים במהלך נופש משרדי בחו"ל, כפגיעה בעבודה.

רקע חוקי

• תאונת עבודה, היא תאונה המתרחשת "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו" של העובד "אצל מעבידו או מטעמו".

• הסעיף הוחל גם על תאונות המתרחשות במסגרת פעילות נלווית לעבודה, לרבות אירועי ספורט ונופש.

• בהתאם להלכות ביה"ד הארצי, לצורך הכרה באירוע שנגרם במסגרת פעילות נלווית לעבודה צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים:

  o העניין שיש למעסיק בקיומו של אירוע הנופש, החשיבות שהמעסיק מייחס לאירוע ותרומתו של אירוע הנופש לחיי העבודה במפעל. לכך תידרש הוכחת מעורבות המעסיק בייזומו של האירוע ובאחריות לו, מימון האירוע, ארגונו וכד'.

  o "בחינת הקשר, או הזיקה, שבין הפעילות במהלכה נפגע העובד בתאונה, לבין האירוע המוכר, על רקע מארג הפעילויות שהוצעו לעובדים במסגרת האירוע". (כאשר העובד פרש מן הכלל "ועשה תכנית לעצמו", או מקום בו ניתן להצביע על ניתוק הקשר, או הזיקה, בין הפעילות בה היה העובד מעורב בעת התאונה, לבין האירוע המוכר, הפגיעה אינה מוכרת כתאונה בעבודה).

רקע עובדתי

• המבוטח יצא לחו"ל יחד עם עובדים נוספים,במסגרת אירוע נופש שאורגן ע"י מעסיקם (להלן: המעסיק).

• הנופש אורגן ומומן ברובו ע"י המעסיק.

• המעסיק קבע את לוח הזמנים ואת הפעילויות שבהם היה על העובדים להשתתף.

• היום השלישי הוגדר כיום חופשי, במסגרתו הוצעו מספר חלופות לעובדים, לפי שיקול דעתם. הפעילויות והאטרקציות היו בתוספת תשלום ובאחריות העובדים.

• המבוטח בחר בטיול טרקטורונים כשבמהלכו נפגע ונגרם לו נזק בעמוד השדרה.

• המבוטח הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) להכיר באירוע כפגיעה בעבודה.

  התביעה נדחתה בטענה כי האירוע לא היה פעולה נלווית לעבודה, שכן המבוטח בחר להשתתף בטיול על דעת עצמו ובאופן פרטי.

• ביה"ד האזורי דחה תביעתו תוך שקבע כי מדובר בתאונה במהלך פעילות פרטית שמומנה ע"י המבוטח, שלא שהייתה חלק אינטגרלי מתוכנית הפעילות ולוח זמנים של המעסיק.

• המבוטח ערער לביה"ד הארצי.

עיקר טענות הצדדים – בביה"ד הארצי

• המבוטח טען כי למעסיק היה אינטרס מובהק בקיומו של הטיול.

  לטענתו, אחת החלופות שהוצעו ע"י המעסיק הייתה פעילות הטרקטורונים, וכי המעסיק אף שלח מטעמו מנהלים שיפקחו על פעילות זו.

• לטענת המל"ל: הפעילות נבחרה על ידי המבוטח בהתאם לשיקול דעתו ובחירתו החופשית, ומשום כך התנתק הקשר בין הפעילות לבין הנופש שמומן ע"י המעסיק.

החלטה
אין חולק שהמבוטח עמד בתנאי הראשון הנדרש לקיומה של פעילות נלווית:
המעסיק בחר לממן באופן מלא את פעילויות העובדים במהלך לוח הזמנים שנקבע מראש, ואף תכנן את מרבית סדר היום של העובדים.
עם זאת, "בחינת הנופש כולו כפעילות נלווית לעבודה, אין משמעה כי כל תאונה שאירעה במהלכו תחשב כתאונת עבודה" (הלכת עבדאלראוף).
אושרה קביעת ביה"ד האזורי, נקבע כי האירוע אינו עומד בתנאי השני (המתואר לעיל):

• המעסיק הותיר בידי העובדים את ההחלטה כיצד ואם בכלל לעשות פעילות זו, ואף ציין במפורש בטופס התביעה למל"ל כי האירוע התרחש בזמן החופשי.

• הפעילות הייתה כרוכה בתוספת תשלום ובאחריות העובד.

• היה ברור לעובדים כי "המעסיק היה אדיש לבחירות שיעשו העובדים באותו יום (חופשי), ומכאן שלא ניתן לומר כי פעילות זו הייתה חלק אינטגרלי מהנופש".

הערעור נדחה.

בשולי הדברים

• מתוך הפסיקה בביה"ד הארצי לעניין הקשר בין הפעילות הספציפית לבין כלל הפעילויות בנופש: "אינני רואה נפקא מינא אם התאונה לעובד נגרמה במהלך פעילות קבוצתית, אינדיבידואלית, או משפחתית, כל עוד הייתה אותה פעילות חלק אינטגראלי מתכנית הפעילויות של האירוע המוכר".

• נופש גיבוש משרדי, אפילו הוא בחו"ל, ואפילו הוא עם בני הזוג, בהחלט יתכן שהוא פעילות נלווית לעבודה.

• במקרה הנדון אף לא נטענה ולא נדונה כלל קיומה של "השתלמות" או העדרה. הדבר לא גרע מהקביעה כי מדובר בפעילות נלווית לעבודה.

במפורש נקבע בהלכה זו של ביה"ד הארצי כי מדובר בפעילות נלווית לעבודה.
לדעתנו (אף שיתכן והמל"ל יסבור אחרת) ניתן לומר כי המקבילה לקביעה זו היא הקביעה כי מדובר בעצם ב"טובת מעביד".
אף כי ענייננו הוא בגמלת פגיעה בעבודה, ניתן לומר לדעתנו כי ככל שמדובר ב"טובת מעביד", כך יהא גם לעניין קביעת שומות ניכויים בביטוח לאומי, ואף במס הכנסה.
זאת בניגוד להנחיית רשות המיסים לחשב הכללי, שהתבססה על עובדות המקרה בפסק דינו של ביה"ד האזורי בעניין דה נשון, כך שחלק מהתנאים הנדרשים לאי קביעת הטבת שכר לעובד באירוע גיבוש משרדי הם כי מדובר באירוע גיבוש בישראל בלבד וכי האירוע יהיה ללא בני זוג וכי הפעילות חייבת לכלול הוצאה מקצועית או העשרה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.