ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 61021-11-17) דחה ביום 20.1.2019 את תביעת אפרים שטיינמץ ("המבוטח") וקבע שהכנסה פירותית ממימוש אופציות שקיבל ממעסיקתו בעבר, שנים לאחר שנותקו יחסי עובד מעסיק, יש ליחסה לחודש עבודתו האחרון בחברה.

רקע חוקי וכללי:
סעיף 102 לפקודת מס הכנסה קובע בין השאר, בהקצאה באמצעות נאמן, כי:

• רווח ממימוש מניות (לרבות אופציות) במסלול הכנסת עבודה, או מרכיב מסוים ברווח כאמור במסלול רווח הון – בחברה שמניותיה נסחרות בבורסה, מהווה הכנסת עבודה בידי העובד.

• ההכנסה הינה במועד המימוש.

• מועד המימוש אינו מועד המרה מאופציה למניה אלא מועד מכירת המניה.

  סעיף 344(א) לחוק קובע:

  יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מ"ה.

  סעיף 345א לחוק קובע:

  (א) בסעיף זה –

• "הכנסה" – הכנסה, שלפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה רואים אותה כהכנסה לפי פסקאות (1) או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה;

• "חייב בתשלום בעד עצמו" – מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות סעיף 342(א)

•  "מועד חיוב" – המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה.

  (ב) הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, ולענין הוראות סעיף 342(א) יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה.

נקודות למחשבה שלא נדון בהם במבזק זה:
השלכות של הכנסה זו על הזכאות לגמלאות, לרבות גמלת הזיקנה.
האפשרות למימוש האופציות לאחר גיל 70.

תמצית עובדתית:
המבוטח עבד בחברת אינטל עד ליום אמצע שנת 2014. מסוף שנת 2017 מקבל קצבת אזרח ותיק.

ככל הנראה מחזיק המבוטח באופציות 102 הוני שקיבל בזמנו מאינטל, ובכוונתו להמירן למניות ולמוכרן. כתוצאה מכך תיווצר לו הכנסה.
העתירה ככל הנראה הינה טרם האירוע, והוא מבקש מביה"ד סעד עקרוני, כפי שיפורט: בעתירתו דורש המבוטח להורות למוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל") לחייבו בדמי ביטוח בגין מימוש האופציות לפי מצבו היום, קרי כאזרח ותיק. המל"ל מבקש לראות במועד החיוב, כחודש האחרון בו עבד באינטל.

טיעוני המבוטח

• יש לראות בהכנסה שנוצרה לאחר ניתוק יחסי עובד ומעסיק – כרווח הון או כפיצויי פיטורין ולפטור אותה מדמי ביטוח.

• לחלופין, יש לראות בהכנסה כהכנסה במועד המימוש קרי בסיס מזומן- ומכיוון שהוא כיום בגיל הפרישה ומשתלמת לו קצבת אזרח ותיק יהיה פטור מדמי הביטוח.

• לעניין מס הכנסה, החבות הינה על בסיס מזומן ואינו מיוחסת אחורה. אין סיבה להבחנה בין חיוב במס לבין חיוב בדמי ביטוח.

טיעוני המל"ל

• החלק הפירותי ממימוש האופציות, הינו הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה ולכן חייב בדמי ביטוח.

• את ההכנסה הזו יש ליחס לחודש העבודה האחרון. הכנסה זו דינה כ"תשלום נוסף", "קרי, אין לפרוס את התשלום…" (כך במקור). כל האמור הינו בהסתמך על חוזר ביטוח שהוציא המל"ל עצמו, ביום 5.4.2016 שמספרו 1437.

דיון והחלטה

• ביה"ד מתאר כמה פסקי דין ומאמרים בעניין חבויות במס הכנסה בעניין אופציות ומניות בידי עובדים. לטעמנו – ללא קשר ממשי לדיון דנן שהינו מועד החיוב בדמי ביטוח.

• הכנסה ממימוש אופציות אינה מנויה כהכנסה פטורה בסעיף 350 לחוק.

• לא מקובלת הטענה כי מדובר בהכנסה כתוצאה מניתוק יחסי עובד ומעביד כי אם כהטבה שדינה הכנסת עבודה.

• ביה"ד מודה כי " אירוע המס נדחה למועד שבו ימכרו המניות".

• ועכשיו לשורות המחץ, וכך נקבע:

  "העולה מהמקובץ הוא כי הכנסת התובע ממימוש האופציות היא הכנסת עבודה – עבודתו האחרונה של התובע באינטל היא זו שבמסגרתה קיבל את האופציות. התובע לא טען כי הוא מועסק בתקופת היותו אזרח ותיק, או אם עבד מאז הגיע לגיל פרישה. מכל מקום נוכח הנחיות סעיף 345א(ב) יחוס הכנסתו ממימוש האופציות, אשר כאמור הינה הכנסה מעבודה – לתקופת עבודתו אצל מעסיקו שנתן את האופציות, ולא ניתן ליחסה לכל עבודה שביצע בתקופת היותו אזרח ותיק". (כך במקור).

  כך בפשטות חותם ביה"ד את הסוגיה, לכאורה בהסתמך על האמור בסעיף 345א(ב) – אשר קובע כאמור במפורש הפוך: כי מועד ההכנסה לעניין ממימוש אופציות לפי סעיף 102 לפקודה הוא מועד ההכנסה לפי הפקודה (קרי מועד המכירה), וכי בסך הכל יראו את המעסיק שהנפיק את האופציות ואצלו עבד העובד בעבר – כמעסיקו לעניין זה.

  לא נאמר בשום מקום כי יש לראות את חודש ההעסקה האחרון, לפני שנים – כמועד החיוב בדמי ביטוח.

נזכיר ונציין עניין מועד החיוב במימוש אופציות בידי עובד שעזב נכתב בפס"ד בביה"ד הארצי בעניין טופז שרון בו הצליח המל"ל להכתיב הודעה מטעמו אשר לא ממש הייתה קשורה כלל למקרה הפסק:
"המשיב מצהיר כי עמדתו לעניין החיוב בדמי ביטוח לגבי הכנסה מאופציות שאינן סחירות …. שיש לראות את מועד החיוב, במועד בו מומשו בפועל האופציות על ידי העובד או החייב בתשלום.
כלל זה לא יחול במקרים בהם מועד מימושן של האופציות חל לאחר שנותקו יחסי עובד ומעביד בין העובד לבין מי שהיה מעבידו במועד ההקצאה, שאז יראו את ההכנסה כאילו נתקבלה במועד ניתוק יחסי עובד מעביד…". (ראה מבזק מס 321).
על בסיס הודעתו זו של המל"ל הוא גם הוציא מאוחר יותר את החוזר הנ"ל, ועל פי רוחו של אותו חוזר, התיישר גם ביה"ד בפסיקה דנן, לדעתנו ללא בסיס חוקי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.