ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 59243-02-17) קיבל ביום 18 בנובמבר 2018 את תביעתה של יהודית גרינברג וקבע כי בגין תאונת עבודה נוספת באותה השנה, כיוון שהגיעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) שומה מיטיבה לפני הפגיעה השנייה, לא תופעל תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (להלן: "גמלה חוסמת").

רקע חוקי

• בהתאם לסעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי תיקבע הכנסתו של עובד עצמאי עפ"י שומת מס הכנסה לאותה שנת מס.

• בתקנה 11 לתקנות המקדמות, נקבע עיקרון כי במקרה של תאונת עבודה (דמי פגיעה של 90 יום לפחות, קצבת נכות מעבודה, גמלת תלויים) בסיס ההכנסה ששימש לתשלום מקדמות, ישמש כשומה סופית הן לתשלום דמי ביטוח והן לתשלום הגמלה.

  כלומר וככלל – ככל שאירעה תאונת עבודה – גמלת הפגיעה בעבודה תשולם לפי ההכנסות (החייבות) התואמות לבסיס לקביעות מקדמות דמי הביטוח הלאומי ששולמו באופן שוטף, ולא לפי ההכנסה החייבת השנתית שדווחה בסופו של דבר בשומת מס הכנסה לאותה שנה.

  קרי תקנה 11 "חוסמת" את הגמלה לפי ההכנסות שדווחו למל"ל טרם התאונה.

• סטייה מתקנה 11 יכול שתעשה במקרה בו מבוטח מסר למל"ל או למס הכנסה טרם קרות המקרה, דו"ח עדכני בנוגע להכנסותיו המיטיב עם הגמלה. (ראה מבזקי מס' 752 מס' 711), או במקרים בהם מועד הפגיעה אינו ברור, כגון מיקרוטראומה, שנקבע בדיעבד לפי שיקול דעת רפואי, (ראה בעניין זה מבזק מס מספר 712).

תמצית עובדתית

• המבוטחת, רואת חשבון במקצועה, עובדת עצמאית.

• ביום 11.7.2014 נפגעה בפגיעה שהוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה.

• ועדה רפואית של המל"ל קבעה לה נכות זמנית ובהמשך נכות יציבה בשיעור של 10% בגינה שולם לה מענק חד פעמי בהתאם להכנסתה הקובעת למקדמות ברבעון טרם התאונה. (ההכנסה הקובעת למקדמות לשנת 2014 נקבעה לפי שומת 2012 שהייתה השומה האחרונה שהייתה בידיי המל"ל בעת קביעת המקדמות לשנת 2014).

• ביום 4.12.2014 הגישה דו"ח שנתי למס הכנסה לשנת 2013.

• ביום 21.12.2014 נפגעה פעם נוספת בעבודה ונקבעה לה בגין תאונה זו נכות יציבה בשיעור 20% המזכה אותה בקצבה חודשית.

• המל"ל חישב את קצבת הנכות בהתאם לשומת 2012, על פיה חושבו המקדמות לביטוח הלאומי לשנת 2014. לטענת המל"ל שנה זו "חסומה" בפני שתי התאונות.

• המבוטחת הגישה ערר למל"ל לביטול הגמלה החוסמת בגין 2 התאונות בטענה כי דו"ח ההכנסה ל- 2013 מיטיב עמה.

• עמדת המל"ל היא הכנסת עובד עצמאי היא הכנסה שנתית, ונקבע בסיס הכנסה אחד לשנה – ולמעשה 2 הגמלאות "חסומות".

• המבוטחת ערערה לביה"ד לעבודה הוסכם כי הוויכוח מתמקד בחסימת הגמלה לגבי התאונה השנייה בלבד.

דיון והחלטה

• ביה"ד הורה למל"ל לבחון ולהשיב האם בכל מקרה בו מוגש דו"ח שנתי למס הכנסה בטרם קרות התאונה, המל"ל מתייחס לדוח שהוגש ולא לבסיס המקדמות, ומדוע במקרה זה אינו עושה כן.

• בסיכומיו טען המל"ל כי מדובר במקרה חריג וכי משאירעה תאונה ב- 11.7.2014 הופעלה גמלה חוסמת "באופן שלא ניתן לעדכן את ההכנסות לכל

  שנת 2014 לפי השומה הסופית לשנת 2013."

  עוד הוסיף המל"ל, כי אי החלת כללי הגמלה החוסמת לגבי התאונה השנייה משמעותו יצירת שני בסיסי הכנסה לאותה שנת מס. הדבר נוגד מושכלות יסוד וכן את לשונו המפורשת של סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי וכי לשון החוק ולשון תקנה לא מאפשרות פרשנות שגמלה חוסמת תופעל רק לגבי חלק משנת המס ושייקבעו שני בסיסי הכנסה באותה שנת מס.

• ביה"ד קובע כי ברוח הפסיקה ובכפוף לתכלית התקנה אין עוררין כי המבוטחת הגישה את הדו"ח העדכני לשנת המס 2013 בטרם התאונה השנייה, ולכן אין ספק לגבי אותנטיות הדו"ח ואמינותו.

• לביה"ד לא ברור מדוע לא ניתן לחשב בגין כל תאונה בסיס הכנסה שונה.

• ברור שבמקרה הנדון לא נעשה ניסיון ולא הייתה אפשרות בידי המבוטחת להגדיל את הכנסתה לצורך הגדלת הגמלה בגין התאונה השנייה, שכן הדוח לשנת 2013 הוגש טרם התאונה.

• לדעת ביה"ד זהו מקרה בגדר אותם המקרים המובהקים שבהם התיר ביה"ד סטייה מהוראות תקנה 11. סטייה זו מתיישבת עם תכלית התקנה שעניינה תמריץ לעובד עצמאי לדווח בזמן אמת על הכנסתו האמיתית.

• תביעת המבוטחת התקבלה וחישוב הגמלה בגין התאונה השנייה יעשה לפי השומה לשנת 2013 (בעוד חישוב הגמלה בגין התאונה הראשונה נעשה לפי שומת 2012 שהייתה הבסיס לקביעת המקדמות בשנת 2014).

• התביעה התקבלה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.