ביה"ד הארצי (עב"ל 18308-17) דחה ביום 13.8.2018 את ערעורו של מיכאל שליימוביץ (להלן: "המבוטח") שהמוסד לבטוח לאומי (להלן המל"ל) שלל את תושבותו הישראלית משנת 2006, בעיקר בשל שהיה של כ-80% בחו"ל לאורך שנים ארוכות.
רקע עובדתי
- המבוטח עלה לישראל בשנת 1991. שני ילדיו נולדו מאוחר יותר בישראל. אשתו נטשה אותם בשנת 2005, ומאז גידל את ילדיו בעצמו.
- משנת 2005 החל לעבוד באוקראינה בנדל"ן ומ-2012 בחברה נכדה של חברה ישראלית,ומ2012 עבד באוקראינה , בתחום תיירות מרפא מטעם חברה ישראלית.
- ילדיו שהו עימו שם, ולמדו שם בבתי ספר. עת התבגרו הבנים, האחד למד במכינה בישראל ומאוחר יותר התגייס לצה"ל, הצעיר התגייס אחריו.
- למבוטח בעלות משותפת עם הוריו, תושבי ישראל, בדירה בערד, עליה הוא משלם משכנתא. יש לו חשבון פעיל בבנק ישראל וכן רישיון נהיגה ישראלי.
- המבוטח שהה בממוצע 85% מימי השנה באוקראינה והגיע מעת לעת לביקורים בארץ.
- ביום 28.1.2016 הודיע המוסד לביטוח לאומי המל"ל למבוטח כי לאחר בדיקתו נמצא שמרכז חייו מתנהל מ- 1998 מחוץ לישראל וכי הוא לא "תושב ישראל" מיום 9.1.2006.
על כך הגיש המבוטח ערעור לביה"ד האיזורי.
קביעות עובדתיות של ביה"ד האזורי לעבודה, והפסק
- בדירה שרכש בערד, יחד עם הוריו, מתגוררים הוריו ולא הוא או ילדיו.
- הכתובת שרשם לצורך קבלת דברי דואר הינה דירה מסוימת בתל אביב ולא זו שבערד.
- נמצא, כי בניגוד לדבריו לפיהם באוקראינה נדד בין מקומות דיור שונים, הרי שנהג להתגורר בדירת הוריו או בדירה שמעסיקו העמיד לרשותו שם.
- בניגוד לטענתו כי שהה באוקראינה לצורך פרנסה ומטעם מעסיק "ישראלי", ולא היה יכול לשוב לארץ עקב מלחמה שם, ולצורך טיפול בילדיו, הרי שהוכח ששהה שם מרבית הזמן גם לא בעת המלחמה, גם לאחר כשילדיו חזרו ארצה, וגם כפי הנראה היו לו עיסוקים אחרים בהם בחר לעסוק, מעבר למשתקף משכרו הזעום מהמעסיק ה"ישראלי".
- נקבע כי לא הוכח שעבודתו באוקראינה קשורה לקשיי פרנסה בישראל, הוכח כי מרכז חייו היה בחו"ל, ועל כן בדין נשללה תושבותו.
טענות הצדדים בביה"ד הארצי
- לטענת המבוטח נטל ההוכחה מוטל על המל"ל, שכן הוא מחזיק תעודת זהות ישראלית, ביה"ד האזורי הסתמך רק על זמני השהיה בארץ ולא נתן משקל על ההיבט הסובייקטיבי.
- הוא שב לארץ מדי חודש לאורך כל השנים, ילדיו התגייסו לצה"ל , משלם מיסיו למס הכנסה, יש לו חשבון בנק בארץ, משלם משכנתא, יש לו רישיון נהיגה ישראלי, והוא וילדיו חברים בקופת חולים.
- המבוטח טען כי הוא מתקשה בדיבור בשפה העברית, ולכן נוח לו לעבוד בעבודה בה הוא שולט בשפה. "המחייה באוקראינה זולה והמעסיק מממן את רוב הוצאות המחייה שלו".
- המל"ל , טען בנוסף על כל הקביעות העובדתיות של ביה"ד האזורי כמתואר לעייל כי ביקורי המבוטח בישראל לפרקי זמן קצרים, יוצרים זיקה ארעית וזמנית בין המבוטח לישראל. בשאלון התושבות – המבוטח לא ציין מתי ישוב ארצה, דבר שמלמד כי ניתק הקשר עם ישראל.
- בעלות על דירה בישראל, אינה מלמדת כשלעצמה שמרכז חייו בישראל. היא לא שימשה אותו כלל.
- עבודתו בחברה נכדה לא הוכחה בהיעדר חוזה ותלושי שכר, וניראה כי התפרנס שם מעבודות מקומיות.
דיון והחלטה
- ביה"ד הארצי מצטט מהלכות ג'אן ואייזן: וקובע כי המבחן המרכזי הבודק תושבות הוא: "הדרישה לקיים מרכז חיים ומירב הזיקות לישראל במסגרתם מוצאת ביטוי התפישה הטריטוריאלית של חוק הביטוח הלאומי".
- למבחן התושבות שני פנים: ההיבט האובייקטיבי – הבוחן היכן מצויות מירב הזיקות של האדם מבחינה פיסית, וההיבט הסובייקטיבי – הבוחן מה הייתה כוונת האדם והיכן רואה את מרכז חייו להבדיל משהות ארעית או זמנית
- היבטים אלה יש לבחון באור כל העובדות: זמן שהייה בישראל, קיומם של נכסים בישראל, מקום מגורים פיסי, מקום מגורי משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום אינטרסים כלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם באירגונים או מוסדות.
- בחינת ההיבט האובייקטיבי – עפ"י מירב הזיקות של המבוטח , מלמדת כי מקום המגורים המרכזי מ-2006 ולפחות עד 2015 היה באוקראינה, פרק זמן ארוך , דבר המלמד על קשר רציף ויציב. שכרו אצל החברה הישראלית היה נמוך, לא תאם את הסכם ההעסקה, והסבר הפער בכך שהמעסיק מימן את צורכי קיומו לא הוכח. הללו מלמדים כי שהותו באוקראינה אינה מבוססת רק על העבודה בחברה הישראלית.
- ההיבט הסובייקטיבי – המשתקף בכוונותיו של האדם. יש להתייחס אליו בזהירות ולתת לו משקל משני , אלא אם יהיו ראיות חיצוניות התומכות בכוונותיו. במקרה דנן הראיות תמכו בכיוון ההפוך.
- נקבע ואושר כי אמנם לגבי מי שטרם התקופה הנבחנת היה תושב ישראל , נטל הראיה לניתוק התושבות מוטל על כתפי המל"ל, ואין על המבוטח להוכיח כי נותר תושב ישראל, אלא שבמקרה דנן עמד המל"ל בנטל הראיה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.
שיתוף:
