ביום 20.6.2018 דחה ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 5104-09-16) את תביעתה של אסתר אבוקרט (להלן: "המבוטחת") להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה, משום שפעולת הרחצה שבמסגרתה נפגעה במהלך ההשתלמות, לא הייתה קשורה לעבודה ולא הייתה "עקב העבודה" כנדרש בחוק.

רקע חוקי

• "תאונת עבודה" – "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

• באשר לפעילויות "נלוות לעבודה" כגון השתלמויות ואירועי ספורט ונופש נפסק כי כשיש זיקה בין פעילויות אלה ובין העבודה, יש הצדקה להכיר בתאונות המתרחשות במהלכם כתאונות עבודה.

• ההכרה בפעילות נלווית כתאונת עבודה באה לידי ביטוי ב"הלכת אילוז" במבחן דו שלבי, שהוא כלי עזר המסייע בהכרעה אם הפעילות בכללותה משרתת את אינטרס המעסיק ואם קיימת זיקה סבירה בין הפעולה שבמהלכה אירעה התאונה לבין צרכי העבודה:

  – בשלב ראשון יש לבחון אם האירוע שבו נטל העובד חלק בעת שנפגע מהווה בכללותו פעילות נלווית לעבודה. השאלה מוכרעת לפי הזיקה של האירוע לעבודה.

  – בשלב שני נבחנת השאלה אם הפעילות הספציפית שבה עסק העובד בזמן שנפגע הייתה חלק אינטגרלי מן האירוע המוכר.

  הפסיקה קבעה כי אין להרחיב את גבולות תאונת העבודה אל מעבר לגבולות הסבירות, ואין להעניק הטבת יתר לעובד בעת פעולה נילווית ביחס לעובד אחר שעובד 8 שעות ביום העבודה (ראה מבזקי מס 533 ו-568).

רקע עובדתי

• המבוטחת, עובדת עירייה, שהתה במלון בים המלח במסגרת השתלמות שאורגנה ע"י עמותה לקידום מקצועי אליה השתייכה.

  העמותה מסובסדת ע"י העירייה.

• המבוטחת קיבלה שכר מהמעסיקה בגין ימי ההשתלמות.

• ביום הראשון להשתלמות החליקה ונחבלה באמבטיה בחדר במלון.

• תביעתה לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") נדחתה מהטעם שהפגיעה אירעה במהלך השתלמות שאורגנה ע"י העמותה, ההשתלמות עסקה בנושאים כלליים, מחוץ למקום העבודה ובחלקה אף מחוץ לשעות העבודה, ולא הוכח כי למעסיקה עניין ממשי בקיומה.

• המבוטחת ערערה לביה"ד האזורי וטענה כי עמדה ב-2 התנאים להגדרת "תאונת עבודה": עוד טענה כי ההשתלמות אורגנה ע"י המעסיק, שולם לה שכר בגין ימי ההשתלמות, רוב ההשתלמות הייתה מסובסדת ע"י המעסיק באמצעות העמותה, ומשכך בהסתמך על המבחן המשפטי שנקבע בפסיקה יש לקבוע כי ההשתלמות הייתה נילווית לעבודה.

• זאת ועוד, לשיטתה פעולת הרחצה הינה חלק אינטגרלי מתוכנית ההשתלמות, פעולת רחצה לא יצרה ניתוק ממסגרת הפעילות הנילווית, ולא ניתקה את הקשר הסיבתי בין הפעולה הנילווית להשתלמות.

• לטענת המל"ל המבוטחת לא עמדה באף אחד מ -2 התנאים:

  – לא הוכח קשר בין ההשתלמות לעבודת המבוטחת ולמעסיק לא היה כל עניין בהשתלמות. היציאה להשתלמות הייתה לאור הסכם קיבוצי בשירות הציבורי. נושאי ההשתלמות היו כלליים ולא כוונו לקידומה המקצועי של המבוטחת.

  – לעניין התנאי השני: לא הוכח הקשר בין כניסה לאמבטיה לבין ההשתלמות.

• ביה"ד קבע כי פעילות רחצה לצרכי התרעננות אינה פעילות "עקב העבודה" כי אם פעילות פרטית שאינה קשורה לעבודה. חדר מלון דומה במהותו למעון פרטי וההשתלמות לא חייבה "מקלחת צמודה" כך שאין להחיל את הכיסוי הביטוחי במסגרת השתלמות במשך 24 שעות.

• לא נטען ולא הוכח כי היה גורם חיצוני שגרם להחלקה באמבטיה. הנפילה אירעה עקב גורמים הקשורים למבוטחת בלבד.

דיון והחלטה

• ביה"ד הארצי מפרט את המבחן ה"דו שלבי" שנקבע לפי הלכת אילוז:

  – האם האירוע שבו נטל העובד חלק בזמן הפגיעה – מהווה בכללותו פעילות נילווית לעבודה.

  – האם הפעילות הספציפית שבה עסק העובד בעת הפגיעה הייתה חלק אינטגרלי מהאירוע.

• ביה"ד הארצי קיבל את הנימוק של ביה"ד האזורי ומתמקד בשלב השני, ובכך מתייתר הצורך להכריע במבחן הראשון.

• טענת המבוטחת כי כל פעולה המתקיימת "בד' אמותיו של בית המלון, שבו מתקיימת הפעילות" – מהווה תאונת עבודה נדחתה, שכן משמעות קבלתה היא יצירת הבדל משמעותי בין עובדים בסוגים שונים של פעילות.

• את הזיקה הנדרשת בין הפעילות להשתלמות במרחבי המלון יש לבחון עפ"י אמת מידה של סבירות בהתאם לנסיבות המקרה.

• טענת המל"ל בדבר ההקבלה בין חדר מלון לבין מעון פרטי – היא בעלת הגיון רב. מימוש תכלית ההשתלמות בין שזו הרצאה ובין שזו פעילות חברתית אינה נעשית בחדרים הפרטיים.

• אין לגזור גזירה שווה בין ארוחה משותפת בחדר האוכל למקלחת בחדר פרטי.

• נקודות שאוזכרו והכריעו את הכף: הרחצה הייתה בחדר הפרטי; רחיצה נעשית מטעמי היגיינה אישית בלא קשר להשתלמות; רחצה מעצם טיבה כרוכה בסיכון מסויים להחלקה… אינה יחודית למלון ויכולה להתרחש גם בבית המגורים.

  מצבר עובדות אלו נקבע, שהשלב השני – האינטגרליות להשתלמות – אינו מתקיים.

• הערעור נדחה.

בשולי הדברים
נציין כי חבלה גם שאינה "פגיעה בעבודה", שאירעה במישור הפרטי לחלוטין, יכול ותזכה בתגמול מהמל"ל – "ביטוח נפגעי תאונות", לאחר שנוצלו ימי המחלה הצבורים. (ראה מבזקי מס 648 ו-690).

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.