ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 26976-10-15) דחה ביום 3.1.2018 את תביעתו של פלוני (להלן: "המבוטח") וקבע כי קצבה בגין אובדן כושר עבודה מקרן פנסיה אינה הכנסת עבודה ויש לנכותה מתוספת התלויים בקצבת הנכות הכללית.

רקע חוקי

• עפ"י סעיף 202(ב)(3) לחוק, נכה שמשתלמת לו גמלת נכות כללית עם תוספת תלויים (תוספת בגין אישה וילדים הנלווית לגמלת הנכות הכללית שמקבל) ויש לו הכנסה שאינה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה מתוספת התלויים

• הכנסה מעבודה או ממשלח יד, שעולה על 29% מהשכר הממוצע במשק (2,873 ₪ לחודש בשנת 2018) תנוכה מקצבת הנכות הכללית, על פי "תיקון לרון".

• "הכנסה" – לעניין זה, כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, למעט קצבת ילדים והענקות לפי חוק חיילים משוחררים.

• "הכנסה מעבודה או ממשלח יד" – הכנסה חודשית, בפועל, לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה.

תמצית עובדתית

• המבוטח יליד 1957, זכאי לקצבת נכות כללית של 100% ולתוספת תלויים.

• המבוטח חבר בקרן הפנסיה "מבטחים החדשה", ומשולמת לו קצבה בגין אובדן כושר עבודה בסך כ- 500 ₪ לחודש.

• המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") הודיע למבוטח כי התגמולים מקרן הפנסיה ינוכו מתוספת התלויים. המבוטח הגיש תביעה לביה"ד לעבודה.

טענות הצדדים בהליך המשפטי

• המבוטח הציג תלושי "שכר" אותם הוא מקבל מדי חודש מקרן הפנסיה, טופס 106 שנתי, טופס 101 אותו הוא ממלא אחת לשנה ומגיש לקרן, וכן אישור לניכוי מס במקור מפקיד השומה שכותרתו "קביעת שיעור הניכוי מתשלום משכורת/שכר עבודה לשנת המס 2007". כל הללו מעידים לטענתו כי קצבת אובדן כושר העבודה שהוא מקבל מקרן הפנסיה, היא שכר לכל דבר – על כן אין להחיל את סעיף 202(ב)(3) לחוק, ואין להפחית תקבול זה מתוספת התלויים.

• לטענת המל"ל המבוטח אינו עובד, והסכום שמקבל מידי חודש מקרן הפנסיה נחשב "גמלה" ולא שכר. על פי הוראות החוק – כל הכנסה שאינה ממשלח יד או משכר עבודה – תנוכה מתוספת התלויים כאמור.

דיון והחלטה

• אין חולק כי המבוטח אינו עובד בפועל, והתשלום החודשי מהקרן הוא בגין אובדן כושר עבודה – משמע, הקצבה אינה הכנסה בגין עבודה בפועל.

• "סעיף 202(ב)(3) לחוק קובע מפורשות כי הכנסה חודשית שאינה מעבודה או ממשלח יד תנוכה מההפרש שבין הקצבה המשולמת לבין הקצבה הקובעת".

• ביה"ד נשען על פסיקת ביה"ד הארצי בענין "אמיר מנקר" לפיו: "תשלום חודשי שמקבל מבוטח מחברת ביטוח הוא בגדר "אנונה", כמשמעותו בסעיף

  בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה…", ועל כן יש לנכותו מתוספת התלויים כמצוות סעיף 202(ב)(3) כאמור.

• המסמכים שצרף המבוטח לתמיכה בתביעתו מעידים "רק" על ניכוי מס כמו מהכנסות שכר. כמו כן, במסמך שצרף המבוטח מפקיד השומה נכתב כי הגמלה הנ"ל היא "תחליף לשכר עבודה", ואף שהיא מחוייבת במס הכנסה כשכר עבודה, הרי אין היא שכר עבודה ממש, שהרי אין חולק שהמבוטח לא עבד בפועל.

• התביעה נדחתה, לרבות ניסיון לא מוצלח של המבוטח להענקה מטעמי צדק.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.