כידוע, במסגרת תיקון 223 לפקודת מס הכנסה בתוקף משנת 2016, נקבע כי מי שטוען לתושבות חוץ בשנה מסוימת אך מקיים את חזקת הימים שבהגדרת "תושב ישראל" באותה שנה (קרי- שוהה בשנת המס 183 ימים או יותר; או שוהה בשנת המס 30 ימים או יותר וכן בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה שהה במצטבר 425 ימים או יותר) – יידרש להגיש דוח שנתי לרשות המסים (אף שיוגש כ"תושב חוץ", כטענתו).
במסגרת התיקון נקבע, בין היתר, כי יחיד כאמור יידרש להגיש "דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו בלבד, שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו" (בנושא התיקון, ראה מבזקינו מספר 640 ומספר 684).
לפני מספר ימים פורסם טופס 1348 כנספח לדוח השנתי לשנת 2017 המסדיר באופן פורמאלי את פירוט ההצהרות הנדרשות מאת יחיד כאמור ואת התיעוד התומך אשר נדרש לצרפו לטופס ("טופס תושבות"). מעבר להיבט הדיווחי, ניתן לראות בטופס מעין Checklist לקביעת תושבות ולהתנהל על פיו ככלי עזר לניהול הליך הניתוק, כפי עמדת רשות המיסים.
רשות המסים נותנת דגש מיוחד לקיומו של אישור תושבות ממדינת המושב החדשה אליה עבר היחיד (הדבר נדרש גם ברישא של ההצהרה בטופס התושבות וגם מהווה חלק מרשימת השאלות הכלולה). נציין כי היעדר קיומו של אישור תושבות מרשות המס הזרה אינו מהווה, לכשעצמו, ביסוס לתושבות ישראלית, בעיקר במקרה בו הפרוצדורה במדינה הזרה אינה מאפשרת קבלת אישור תושבות באותה שנה (כך למשל, נוהל קבלת אישור תושבות מרשות המסים הישראלית ניתן לעתים רק בחלוף שלוש שנים ממועד ההגעה לישראל – ראה מבזקנו מספר 713), וגם במקרה בו לא נקבעה תושבות לצורכי מס באותה מדינה באותה שנה.
אגב, יחיד שעזב את ישראל בשנת מס מסוימת ואין לו הכנסות נוספות באותה שנה בחו"ל, הרי שטענת תושבות החוץ ממילא אינה משליכה לעניין חבותו במס, ולפיכך אינו חייב "לטעון" כי הוא תושב חוץ. כך, אינו נדרש להגשת דוח (אלא אם חייב בהגשתו מסיבה אחרת) וגם אם יגיש דוח (כתושב ישראל), ממילא אינו נדרש להגשת טופס התושבות ביחס לאותה שנה.
באמרת אגב נציין, כי טופס התושבות מנוסח כהצהרה מחייבת של הנישום לפיה "מסירת פרטים שאינם נכונים מהווה עבירה על החוק". זאת, בעוד שחלק מהשאלות הכלולות בהצהרה נתונות לפרשנויות מקצועיות. למשל – השאלה בדבר קיומו של "בית קבע" (המונח בית קבע הוא מונח אבסטרקטי ועשוי לכלול דוגמאות רבות, כאשר רשות המסים עצמה פרסמה חוזר מקצועי במיוחד עבורו); או שאלת קיומו של חשבון בנק "פעיל" כשלא ברורים הפרמטרים להגדרת חשבון ככזה.
תיעוד נוסף הנדרש במסגרת טופס התושבות, הוא שאלון תושבות שמילא היחיד עבור המוסד לביטוח לאומי, אם קיים שאלון כאמור. לעניין זה יש לציין, כי לעתים אזרחים רבים אינם מודעים להשלכות המיסוי שיש לתשובות הניתנות במסגרת שאלון התושבות בביטוח לאומי, ולפיכך, את ההצהרות והתשובות שניתנות למוסדות שונים יש לבחון ולגבש בראייה כוללת מתוך הנחה שהצהרות ושאלונים אלו עשויים להידרש ולהיות מוצגים לרשויות אחרות, כגון רשות המיסים.
למעט התיעוד הספציפי שצוין לעיל, נאמר באופן כללי בטופס התושבות, כי יש לצרף אסמכתאות לשאלות השונות הכלולות בטופס, ככל שקיימות (למשל- חוזה שכירות למי שמשכיר את דירתו בישראל). וניתן לומר, שטופס התושבות והתיעוד המצורף לו מחליפים, הלכה למעשה, את שלבי הבירור ביחס לתושבות הנישום אשר עד היום היו נעשים בד"כ במסגרת הליכי שומה רגילים.
יוער, כי תחולת החובה לשימוש בטופס הינה לגבי הדוח לשנת 2017 ואילך. יחד עם זאת, ניתן כמובן להשתמש בטופס האמור כפלטפורמה טובה גם להגשת דוח 2016, אם טרם הוגש.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ורו"ח (משפטן) גדי אלימי ולשאר חברי המלחקה למיסוי בינלאומי.