ביום 9 באפריל 2017 ניתנה החלטה ועדת ערר בעניין מיטל ודור רייך (ו"ע 9451-10-16), הדוחה את בקשתו של מנהל מסמ"ק לדחות על הסף, את ערעור בני הזוג על שומה שהוציא להם, תוך שהוא טוען להתיישנות.
להלן עקרי הדברים לענייננו:
מיטל אביבי רכשה דירה במודיעין בשנת 2009. בשנת 2010 נישאה לדור רייך. בשנת 2012 רכשו בני הזוג דירה משותפת בת"א. בשומה עצמית דיווחו חבות מס רכישה שלא כדירה יחידה. שומה זמנית בגין הדיווח כאמור, הוצאה להם ביום 28.6.2012.
ביום 18.1.2016 הוצאה שומה מתוקנת לבקשת בני הזוג, לפי סעיף 85 לחוק (לא חשובה סיבתה, לעניינו). נזכיר כי סעיף זה מאפשר בנסיבות המתוארות בו, פתיחה ותיקון שומה תוך 4 שנים מיום שהוצאה השומה המקורית.
ביום 31.8.2016 (לאחר שחתמו בני הזוג הסכם ממון ביניהם), הגישו בקשה לתיקון שומת מס הרכישה כך שלגבי האשה יחושב אמנם מס רכישה כרכישת דירה שניה, בעוד שלגבי הבעל – כדירה ראשונה !!
לטענתם לא היו מודעים קודם לכן להלכת פלם (המאפשרת פיצול תחשיבי בין בני הזוג כבמקרה דינן), וקבלו יעוץ משפטי מוטעה.
מנהל מסמ"ק הודיע להם לקונית, כי משעברו 4 שנים מיום קבלת שומתם העצמית – חלה התיישנות והשומה הינה סופית. על כך הוגש ערר.
בהליך המקדמי דנן, מבקש מנהל מסמ"ק לדחות את הערר על הסף, בטענת התיישנות, וזאת ללא כל צורך לנהל הליך מלא של ערר.
עיקר טענות המבקש (מנהל מסמ"ק)
- מיום שהוצאה השומה הראשונה ועד מועד הבקשה לפתיחתה חלפו יותר מ-4 שנים.
סעיף 85 לא מאפשר חריגה מ-4 שנים. - בעניין הדר (ו"ע 1025/05) נקבע כי סעיף 107 (הארכת מועדים), אינו מיועד להארכת התקופה לפתיחת שומה לפי סעיף 85. הסופיות והיציבות עדיפים על חקר האמת – אותה ניתן לבצע רק בתקופת ארבע השנים.
- ההתייחסות המרחיבה בעניין זה, בהלכת כספי היתה אמרת אגב, וגם בה נדרש קיום "סיבה מספקת". אי ידיעת הדין אינה סיבה מספקת.
עיקר טענות המשיבים (הזוג רייך)
- מדובר בטעות בתום לב.
- יש למנות 4 שנים מיום הוצאת השומה המתוקנת. מתאריך זה טרם חלפו 4 שנים.
- ככל שיש למנות מיום השומה הראשונה – יש למנות מיום שנתקבלה השומה בידם, כהלכת סמי. מתאריך זה טרם חלפו 4 שנים.
- ככל שיש למנות מיום הוצאת השומה הראשונה וחלפו 4 שנים, יש להאריך התקופה לפי סעיף 107, כמוזכר בהלכת כספי.
עיקרי ההחלטה, בדעת רוב
- מכיוון שהשומה המתוקנת המאוחרת, היתה טכנית בעיקרה ולא נשתנו החישובים והחבויות, יש למנות את ההתיישנות מהשומה הראשונה.
- יש למנות התיישנות שומתית מיום משלוח השומה ולא מיום שהשומה הגיעה לידי הנישום.
- אמנם דברי השופט רובינשטיין בהלכת כספי היתה אמרת אגב של שופט יחיד, ואינה הלכה, ואולם בהלכת חכמי (ע"א 5461/11 – לא פורסם) נכתב: "נוטה אני לדעה שהובעה בעניין כספי לפיה ניתן יהיה להאריך, במקרים חריגים, את המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין על ידי סעיף 107 לחוק, וזאת רק בהתקיים "סיבה מספקת" להארכת המועד, ובכפוף לאיזון הנדרש בנסיבות העניין בין עקרונות של סופיות השומה, ודאות ויציבות, לעיקרון של גביית מס אמת".
"פס"ד זה התקבל על דעת כל חברי המותב (פה אחד) ולכן הוא מהווה, אם כן, הלכה מחייבת". - נראה כי אי בקשת החלת הלכת פלם היתה טעות בתום לב וחוסר מידע ביעוץ משפטי נכון, ומיד כשנודעה הטעות נתבקש תיקון השומה.
- טעות בתום לב הינה "סיבה מספקת".
- בקשת מחיקת הערר על הסף – נדחתה.
בשורה האחרונה:
העמדה המשפטית האחרונה בעניין, קובעת כי ניתן בנסיבות מתאימות להאריך מועד לפי סעיף 107 לחוק לצורך פתיחת שומה מעבר לתקופת 4 השנים המצויינות בסעיף 85 לחוק.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
