ב"חוק ההתייעלות", שעבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית ביום 21.12.216 נכללו מספר תיקונים אנטי תיכנוניים דרמטיים. נושא הדגל מבחינת רשות המיסים היתה חקיקה נגד "חברות הארנק".
רבות נכתב כנגד אותם שכירים ונושאי משרה "המתחפשים" לחברות, ונהנים מתשלום מס חברות בלבד, במקום במס שולי – כיחידים.
אלא שהרציונל לחוד ונוסח החוק שהוצע לחוד: נוסח ההצעה הגולמית, החיל חבות מס כיחידים על טווח עצום של פעילויות וחברות במשק עד כדי פגיעה ממשית בחופש ההתאגדות, והרבה מעבר לתכלית שצויינה בדברי ההסבר ונתמכה באופן רחב בציבור.
בסופו של דבר ולאחר דיונים רבים עם הלשכות המקצועיות ומספר סבבי ישיבות בוועדת הכספים, חל צימצום ניכר בתכולת התיקון, וניתן לומר כי בסופו של דבר הגיע הנוסח הסופי למקומו הראוי לו – מניעת שכירים מובהקים, ונושאי משרה, שאינם בעלי שליטה, לפעול באמצעות חברה.
להלן עקרי החיקוק כפי שתוקן בחוק:
הוסף לפקודה סעיף 62א, הקובע כי חברות "הארנק" יהיו שקופות מבחינת מס: נקבע בסעיף כי הכנסותיה של חברת מעטים (שאיננה חברת משלח יד זרה) הנובעת מפעילות של יחיד שהוא בעל מניות מהותי בה, יחשבו כהכנסתו של היחיד.
המקרים בהם יבוצע השיקוף וסיווג ההכנסה בידי היחיד, הינם בתמצית כך:
- הכנסה מיגיעה אישית ממקור 2(1)/2(2)/2(10) לפי העניין – אם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות היחיד בחבר בני אדם אחר (לרבות צד קשור לו) (בתפקידו) כנושא משרה (עפ"י חוק החברות) או מהענקת שרותי ניהול, והיחיד / חברת המעטים שלו היו נושאי משרה באותו חבר בני אדם.
הוראות פסקה זו לא יחולו על יחיד שהוא בעל מניות מהותי במישרין או בעקיפין בחבר בני האדם האחר, ולא על שותף בשותפות פרטית ! - הכנסה מיגיעה אישית משכ"ע – אם הכנסת חברת המעטים נובעת מפעילות היחיד בעבור אדם אחר, (לרבות צד קשור) לו שיש בה משום אופי של יחסי עובד מעביד.
"אדם אחר" – למעט מי שהיחיד הוא בעל מניות מהותי בו במישרין או בעקיפין.
חזקות והתניות לס"ק 2:
- ייחוס הכנסות כאמור מהחברה ליחיד יתבצע רק אם 70% או יותר מסך ההכנסה (למעט הכנסות מיוחדות – סעיף 89, שווי מכירה לפי חוק מסמ"ק, דיבידנד) או ההכנסה החייבת (למעט רווח הון, שבח מקרקעין או רווח מדיבידנד) של חברת המעטים בשנת המס – הן משירות שניתן ע"י היחיד/קרובו (לרבות עובדי החברה/חברת מעטים קשורה) לאדם אחר/קרובו, במשך 30 חודשים לפחות מתוך תקופה של 4 שנים (שיספרו גם בתקופה שלפני 1.1.2017).
- הוראות פסקה זו לא יחולו על חברת מעטים המעסיקה 4 עובדים או יותר.
לעניין זה: יחיד וקרובו יחשבו לעובד אחד. - לא ייראו שירות שניתן ע"י שותף בשותפות, לאותה שותפות, כשירות שניתן לאדם אחר.
יצויין כי במקרים בהם יחול התיקון והכנסות החברה יחשבו להכנסות אישיות של היחיד, יתכן ואין משמעות להמשך מתן השרותים באמצעות החברה. בדיונים המקדימים עם רשות המיסים נבחנה באהדה אפשרות פרוק החברה נותנת השרותים ללא חבויות מיסוי בפרוק. העניין לא הבשיל כדי חקיקה נכון לעתה , אך יתכן שהדבר יעלה לדיון מחודש בהמשך.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, רו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא ורו"ח אייל כרמי, ממשרדנו.
