לאחרונה פורסמה החלטת מיסוי שלא בהסכם שמספרה 2873/16 העוסקת בחיוב הכנסות שהופקו בעת שהיה היחיד תושב חוץ ושהתקבלו בעת שחזר
להיות תושב ישראל.
פרטי העובדות
היחיד היה תושב ישראל עד לשנת 2006 ועבד כשכיר בשורה של תפקידים בכירים בחברה ישראלית ("החברה").
במהלך שנה זו העתיקו היחיד ובני משפחתו (כולל ילדיו הקטינים) את מגוריהם לארה"ב והיחיד החל לעבוד בחברה זרה בארה"ב הקשורה לחברה. החל ממועד המעבר היחיד ואשתו נחשבים לתושבי ארה"ב לצרכי מס ומגישים דוחות בהתאם.
בתאריך 1.1.2011 הוצע ליחיד תפקיד בכיר בחברה ישראלית, ולפיכך עזב היחיד את עבודתו בארה"ב ושב לישראל בגפו (אשתו וילדיו נותרו בארה"ב) על-מנת לעבוד בעבור החברה הישראלית. היחיד שכר דירה בישראל, בה התגורר עד לתאריך 9.2012 עת עבר להתגורר בדירה אותה רכש ב 5.2011.
במהלך השנים 2011-2012 קיבל היחיד הכנסות מהפרשי משכורת, פדיון ימי חופשה והכנסות נלוות נוספות מהחברה האמריקאית ("הפיצויים") – בגין תקופת העסקתו בארה"ב.
הוחלט כי היחיד ייחשב לתושב חוץ החל מ-1.1.2007 ועד ל-31.12.2010, ואילו החל מיום החזרה ייחשב היחיד לתושב ישראל ויהא זכאי להטבות של "תושב חוזר רגיל".
עוד הוחלט כי בהתבסס על הפסיקה בישראל, עובד שכיר מדווח על הכנסותיו על בסיס מזומן – קרי, מדווח במועד קבלת ההכנסה בפועל. מכיוון שהיחיד קיבל פיצויים בעת שהיה תושב ישראל (לגישת רשות המיסים), אזי נקבע כי פיצויים אלו חייבים במס כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה!
בהחלטה זו הופכת רשות המיסים את החלטתה מספר 22/2006 אשר קבעה בסוגיה זהה של קבלת פיצויים בידי אדם שהפך לתושב ישראל לראשונה, ממעסיקו לשעבר מחו"ל. בהחלטה משנת 2006 נקבע כי במידה ויוכיח המבקש כי הפיצוי ניתן בגין תקופת עבודתו בחו"ל, טרם היותו תושב ישראל, לא יחויב המבקש במס בישראל בגין הפיצוי שהתקבל.
לעמדתנו, וכפי שפרשה רשות המיסים מקרים כגון אלו בעבר, הרי שככל שמדובר בשינוי של עמדה מפורסמת של רשות המסים (אשר לפיה נהגו נישומים רבים), ראוי כי שינוי העמדה יחול מיום פרסומה ואילך ולא למפרע.
עמדה זו מקימה שאלה במקרים הפוכים, בהם יחיד העתיק את מקום מגוריו מישראל ולאחר עזיבתו קיבל פיצויים בגין תקופת עבודתו, האם גם אז תקבל רשות המיסים החלטה על בסיס מועד קבלת ההכנסה בפועל? לנו אין ספק שבמקרה זה תטען הרשות כי בהתאם להוראות סעיף 4א לפקודה יש לבחון, בהכנסת עבודה, היכן בוצעה העבודה ומאחר והעבודה בוצעה בישראל, אזי יש לחייב הכנסה זו בישראל. אולם אז יהיה על רשות המסים להתמודד עם הוראות רלוונטיות של אמנה למניעת כפל מס הקובעות בד"כ כי מיסוי בישראל יחול על תושב מדינת האמנה רק אם היה לו בסיס קבוע בישראל.
בנוסף, ניתן להסיק כי בהחלטה זו מכירה רשות המיסים בפיצול תא משפחתי (כשהיחיד תושב ישראל ובת הזוג תושבת חוץ) שכן האישה וילדיו של היחיד נותרו בארה"ב, על אף שהדבר לא נקבע באופן פוזיטיבי… החלטה זו מחזקת את ההלכה שנקבעה בפסיקה (פס"ד מיכאל ספיר) ויתכן וניתן לראות בה הכרה של רשות המסים עצמה באפשרות פיצול התא המשפחתי, בכפוף לנסיבות, גם במקרים הפוכים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח יוסי שלום ורו"ח (משפטן) אייל סנדו, ממשרדנו.
