לפני כחודש התפרסם פס"ד של כבוד השופט קירש, בעניין רפי אמית (ראה מבזק מס' 647) בו נדרש כב' השופט להכריע האם הכנסותיו של שחקן פוקר מגיעות לכדי הכנסה ממשלח-יד, והנה ביום 10 ביולי 2016 נתן השופט פס"ד בעניין טרוק (ע"מ 20691-04-14), הדן אף הוא בסוגיית סיווג פעילות כמשלח יד, והפעם בעניין מרוצי אופנועים, והתוצאה – שונה.

בתמצית עיקרי הדברים:
פסק הדין דן בסוגיה האם פעילותו של המערער בתחרויות מרוצי אופנועים מגיעה לכדי משלח יד, ועל כן זכאי הוא לקזז מהכנסתו ממשכורת את הפסדיו שנבעו לו מפעילויות מרוצי אופנועים בהן השתתף.
המערער הינו שכיר בתחום ההיי טק אשר החל להשתתף בתחרויות מרוצי אופנועים הנערכות מחוץ לישראל החל משנת 2010.
לצורך השתתפותו במרוצים נבעו למערער עלויות רבות כגון רכישת האופנועים, שדרוגים, אחזקה שוטפת, נסיעות לחו"ל, דמי הרשמה, שינוע האופנוע ממדינה למדינה וכיוב'.
בשנת המס 2012 (השנה בה דן פסק הדין) למערער לא נבעו הכנסות מפעילות המרוצים, והמערער קיזז הוצאותיו מפעילות זו בסך של כ – 106,000 ₪ ממשכורתו, כהפסד שוטף ממשלח יד.
לטענתו של המערער, פעילותו מהשתתפות במרוצי האופנועים עולה לכדי משלח-יד ולשם כך הוא מציין את הישגיו השונים במרוצים, את המנגנון המקצועי העומד לרשותו בכל הקשור לתחזוקת האופנועים וכן את משטר האימונים אותו הוא מקפיד לקיים.
כמו כן, מציין המערער את זכייתו במכרז תמיכה כספית מטעם משרד התרבות והספורט במהלך שנת 2014 בגינה שולם למערער מענק בסך של 50,000 ₪.
נציין כי מלבד ההכנסה מהמענק כאמור, למערער הכנסות זעומות מהישגים שונים, ומהדרכות שביצע לרוכבים ישראליים. מאידך תואר כי המערער השתתף בשנה זו לבדה ב-12 מרוצים, בחמש מסגרות שונות, בארבע מדינות באירופה !! תוך נסיעה לחו"ל 8 פעמים לצורך כך.
מוסיף המערער וטוען כי קיים פוטנציאל להפקת רווחים מהשתתפות במרוצים אך הדבר דורש זמן והיות ובשנת המס 2012 היה בראשית דרכו, לא הניב לו הדבר הכנסות.
מנגד טוען פקיד השומה כי השתתפותו של המערער במרוצי אופנועים אינה אלא בגדר תחביב תוך הסתמכות על מבחני העזר אשר נקבעו בפסיקת בתי המשפט לשם סיווג פעילות כעסק, כי קיים העדר פוטנציאל להשאת רווחים וכי המערער המשיך לעבוד בעבודתו כשכיר כרגיל.
טענה חלופית שמעלה פקיד השומה היא כי דרישת המערער לקיזוז הפסדים הינה עסקה מלאכותית.
בראשיתו של פסק הדין, מציין כב' השופט הירש "יש לנתח מקרים מסוג זה – בהם נדונות הכנסות והוצאות של משתתפים בענפי ספורט ומשחק שונים – כעניין של משלח יד לעומת תחביב וכי אין מקום ליישם באופן מאולץ, את מכלול המבחנים שפותחו לצורך איתורו של עסק".
לפיכך, גורס כב' השופט כי מבחני העזר לקיומו של עסק אינם רלוונטים.
להלן שלושת היסודות שציין כב' השופט קירש בפס"ד אמית בבואו להכריע האם פעילותו של המערער כשחקן פוקר הינה בגדר משלח יד:
א. קיום כישורים או מיומנות בידי אדם, שאינם נחלת הכלל;
ב. הפעלה תדירה של כישורים אלה מתוך כוונה להפיק תועלת כלכלית;
ג. העדר מרכיב ממשי של מכירת מלאי;
אף על פי שנראה, כי המערער מקיים את שלושת היסודות הנ"ל, כב' השופט קירש אשר מפנה לפסק דינו בעניין אמית, אינו בוחן את פעילותו של המערער על פי היסודות הנ"ל אלא מוסיף תנאי על ראשוני לצורך קיומו של משלח יד:
"לדעתי קיומה של אפשרות (פוטנציאל) להפיק תועלת כלכלית מהפעלת כישוריו של אדם הוא תנאי מוקדם והכרחי לקיומו של משלח יד".
עוד מוסיף ואומר כב' השופט – "לפוטנציאל זה שני פנים: ראשית, פן כללי, לפיו יש להיווכח כי ענף הפעילות הנבחן אכן מציע גמול כלכלי ממשי לאלה שעוסקים בו (תהיה צורת התמורה אשר תהיה); שנית, פן ספיציפי או אישי, לפיו יש לברר האם אצל האדם הנבחן קיימת הסתברות של ממש להפקת תועלת כלכלית מן העיסוק בפעילות האמורה"
כב' השופט הכריע על פי העדויות השונות שעלו בפסק הדין, כי למערער לא קיים פוטנציאל ממשי להפקת תועלת כלכלית וכי פעילותו במרוצי אופנועים אינה מגיעה לכדי משלח-יד אלא בגדר תחביב וזאת חרף העדויות כי רוכבים שונים בעולם משתכרים מחסויות, פרסומות והדרכות בנוסף לפרסים המחולקים לזוכים במרוצים.
מאידך נקבע כי "…עשוי להמצא משלח יד גם אם בשנת מס מסויימת הנישום לא רשם הישגים כספיים. דהיינו כינון משלח יד הוא אפשרי לא רק למנצחים אלא למנוצחים, אך זאת בכפוף לאמור לעיל בעניין קיום הפוטנציאל".
נראה כי גם לאחר מתן שני פסקי הדין שניתנו בסמיכות כאמור, הגבולות לקביעה אם פעילות מהשתתפות בתחרויות שונות העשויות להניב הכנסות מגיעה לכדי משלח יד אינם ברורים.
תוהים אנו כיצד היה מתייחס פקיד השומה להכנסות במידה וכאלו היו מתקבלות בידי המערער בשנת המס הנידונה או לאלו שאכן התקבלו בשנים שלאחר מכן? לדוגמא האם הכנסה מתשלומי חסויות כפי שנהוג בתחרויות מירוצים היו מסווגות גם כן כהכנסות מתחביב? ומה אם "חלילה" היה המערער זוכה בפרס ראשון באחת התחרויות וזוכה בפרס כספי גדול – זה מה שהיה משנה את הסיווג?
גם כב' השופט הירש בעצמו מודע לבעייתיות:
"הנני מודע לכך כי קביעה זו עשויה לעורר שאלה באשר לאופן המיסוי של תקבולים שקיבל או יקבל המערער מפעילות האופנוע (בין אם בצורת פרסים בגין זכייה במרוצים, בצורת תקצוב ממשלתי כפי שאכן התקבל או בצורת חוזי חסות). אולם אינני צריך להדרש לסוגיות אלו במסגרת הערעור הנוכחי (בהעדר הכנסה כלשהי מפעילות זו בשנת המס הנדונה) והדברים יישארו בצורך עיון".
לא נסיים לפני שנביא את התייחסותו של כב' השופט קירש לטענה החלופית של פקיד השומה בדבר עסקה מלאכותית: "…נשגב מבינתי כיצד עצם תביעה ניכויה של הוצאה במסגרת הדו"ח השנתי יכולה להוות "עסקה מלאכותית" כמשמעות מונח זה בסעיף 86 לפקודה (אף אם ההוצאה היא בעלת אופי פרטי מובהק…). מן הראוי שהמשיב יברור ביתר קפידה את המקרים בהם הוא עושה שימוש בכלים האנטי תכנוניים העומדים לרשותו, שמא אותם כלים יהיו לשחוקים וקהים."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ענת דואני ולרו"ח רז דביר, ממשרדנו.