ב – "חוק היציבות" לשנת 2015, מציעה לראשונה איטליה "Patent box" משטר מס ייחודי שנועד לעודד פיתוח של קניין רוחני באיטליה. ההטבות מוענקות לחברות מקומיות בעלות פטנטים, ידע וכיו"ב. בשלב זה, ההטבות אינן מוענקות להכנסות הנובעות מסימן מסחרי אך צפוי כי החוק יורחב בעתיד ויחול גם על הכנסות אלו. חברה מוטבת תהנה מפטור בגין 30% מהכנסותיה המוטבות בשנת 2015, 40% בשנת 2016 ו – 50% בשנים 2017 ואילך (קרי, מס חברות אפקטיבי בשיעור של 19.25%, 16.5% ו – 13.75%, בהתאמה). בנוסף, נקבעה נוסחה המפחיתה את ההטבות, ככל שקטן היחס בין ההוצאות הקשורות ליצירת הקניין הרוחני ושמקורן באיטליה לבין סך ההוצאות.
מרבית המדינות במערב אירופה מנהיגות משטרי מס מיטיבים לחברות מקומיות בעלות קניין רוחני המניבות הכנסות ממנו, בפרט תמלוגים ורווחי הון ממכירת הקניין הרוחני (לרוב גם בקשר עם הטבות לפעילות מו"פ). היקף ההטבות הנלוות למשטר המס המיוחד שונה ממדינה למדינה, וכך גם התנאים למתן ההטבה. כך למשל, מדינות מסוימות מחילות את ההטבות על נכסים מסוימים, כדוגמת בלגיה, בה יחול מס אפקטיבי בשיעור של 6.8% בלבד על הכנסות הנובעות מפטנט רשום שפותח על ידי החברה, ובמידה פחותה על פטנט רשום שרכשה החברה. כך גם בבריטניה, בה המשטר המיטיב נכנס לתוקף באופן הדרגתי בחודש אפריל 2013, כך שבשנת 2017 ואילך, חברה בעלת פטנט רשום, העומדת בתנאי החוק, תיהנה ממס בשיעור אפקטיבי של 10% בלבד, על הכנסתה החייבת מאותו פטנט. זאת, בעוד מדינות אחרות מחילות אותם על כל קניין רוחני, כדוגמת קפריסין שככלל, מציעה מס חברות אפקטיבי בשיעור של 2.5% בלבד, בגין כל סוגי ההכנסות הנובעות מכל קניין רוחני. גם הולנד, לוקסמבורג, מלטה, ספרד, אירלנד, ומדינות נוספות מציעות משטרים דומים (לעניין זה, ראו גם מבזקנו מספר 462).
כידוע, גם בישראל, חוק עידוד השקעות הון מביא לשיעור מס אפקטיבי כולל (מס חברות ומס בגין דיבידנד) של 25.2% (אזור פיתוח א') או 32.5% (אזור אחר), אולם לעתים, המהות העסקית, זהות בעלי המניות או זהות הלקוחות, מחייבים או מאפשרים פעילות במסגרת מבנה בינלאומי ולא במסגרת חוק העידוד הישראלי. נזכיר גם כי בניגוד למשטר חוק העידוד הישראלי, הרי שבמרבית המדינות האירופאיות המוזכרות לעיל, כמו גם במצטרפת האחרונה – איטליה, שיעור המס המיטיב חל גם על רווח ההון הנובע ממכירת הקניין הרוחני.
נזכיר בהקשר זה את פרסום רשות המיסים (2010) באשר לעמדתה בדבר השלכות המס במקרה של שינוי מודל עסקי, הקובע דרכים להתמודד עם תופעות של העברה מוסוות של נכסים בלתי מוחשיים לחברה זרה אחרת בקבוצה (ראה מבזקנו מספר 359) ואת פסק הדין בעניין מקסון ישראל בע"מ בו מיישמת רשות המסים את עקרונות החוזר (ראה מבזקנו מספר 601).
נזכיר גם שבתיקון 198 לפקודה, שונו מהותית הסעיפים העוסקים בחברה נשלטת זרה (חנ"ז) וביניהם שונתה הגדרת "דיני המס החלים" על פיהם נקבעת לבסוף ההכנסה החייבת שעל בסיסה מושת מס בגין דיבידנד רעיוני על בעל השליטה בחנ"ז. כשמדובר בהכנסות מתמלוגים ורווחי הון, ובמשטרי מס מיטיבים במסגרתם שיעור המס האפקטיבי לא עולה על 15%, יש לבחון את תחולת הוראות החנ"ז בישראל, במיוחד לאור התאמות שנקבעו (שהיוו בחלקן את עמדת הרשות), וביניהם נטרול הוצאות רעיוניות שלא מוכרות בכללי החשבונאות המקובלים, כפי שנעשה בחלק ממשטרי המס המיטיבים שנסקרו לעיל.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.
