ביום 22/7/2015 ניתן בביהמ"ש העליון פס"ד תדיראן בע"מ נ' פשמ"ג (ע"א 749/13).
ביהמ"ש העליון מקבל את ערעור חברת תדיראן על פסק דינו של כבוד השופט אלטוביה וקובע, כפי שנפרט להלן, כי במקרים מסוימים ניתן למכור את העסק כ"עסק חי" במנותק ממכירת המוניטין.
העובדות בקצה הקולמוס. במסגרת – רה ארגון שבצעה תדיראן בשנת 1996, היא העבירה את פעילויותיה, אותן ביצעה באמצעות חטיבות, לחברות בנות, זאת במסגרת שינוי מבנה לפי חלק ה2 לפקודה (סעיף 104א לפקודה).
בתחום הקשר, הועברה פעילות חטיבות הקשר לחברת הבת תדיראן קשר.
בהסכם נפרד נקבע, כי תדיראן נותנת לתדיראן קשר זכות שימוש בלבד בשם המסחרי ובלוגו.
בשנת 1999 מכרה תדיראן את אחזקותיה בתדיראן קשר לצד ג'. נחתמו 3 הסכמים נפרדים: מכירת המניות תמורת 109 מיליון$, מכירה לתדיראן קשר של זכות שימוש בלתי הדירה ורישיון בלתי הדיר להשתמש בלוגו ובשם:
"Tadiran Communications Ltd", תמורת 15 מיליון $ וכן התחייבות לאי תחרות בתדיראן קשר תמורת 20 מיליון $.
בדו"ח שהוגש לשנת המס 1999 דיווחה החברה על כלל התמורות כמכירה אחת ורק בעת קיום דיוני השומה בשנת 2004 ביקשה החברה להגיש דו"ח מתקן, לפיו שיעור המס החל על מכירת השם המסחרי והלוגו הוא שיעור המס החל על מוניטין.
פקיד השומה הסכים לקבל הדו"ח המתקן אולם סירב להכיר בהסכם כהסכם למכירת מוניטין.
ביהמ"ש המחוזי קיבל טענות פקיד השומה וקבע כי המוניטין הועברו לתדיראן קשר כבר ב – 1996 עם העברת העסק החי ולפיכך, לא נותר בבעלות תדיראן מוניטין אותו יכולה היתה למכור ב – 1999.
ביהמ"ש העליון (כב' השופטת א' חיות והערות הנשיאה מ' נאור), הופך את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי וקובע:
- הסימן המסחרי, השם והלוגו מהווים, בתנאים מסוימים, כלי קיבול של נכס המוניטין ואמצעי להגנה עליו. גם לאחר השינוי המבני שביצעה תדיראן ב-1996 נשתמר בידי תדיראן נכס המוניטין שצברה בעשרות שנות פעילותה. רק עם מכירת תדיראן קשר ב – 1999 נמכר נכס זה על ידי תדיראן.
- "המבנה התאגידי אינו חזות הכל…" אומר ביהמ"ש העליון. במקרה זה, כיוון שהסכם 1996 היווה שנוי מבני בתוך הקבוצה, ועדיין נשמר בידי תדיראן שליטה מלאה בתדיראן קשר, יש בכך כדי להעיד כי במועד שינוי המבנה לא הועבר המוניטין לתדיראן קשר. ובלשון ביהמ"ש: "…גם לאחר ההסכם מ – 1996 לא משכה תדיראן ידיה מעסקי הקשר ולא נפרדה מהם שכן העברת הפעילות בתחום הקשר מתדיראן לתדיראן קשר כחברת בת בשנת 1996, הייתה למעשה סוג של "העברה בתוך המשפחה"…".
- במערכת יחסים של יצרן שערך רה – ארגון תאגידי והעביר את פעילות הייצור לחברה בת בה הוא ממשיך לשלוט באופן מלא, אין בהלכה הקובעת כי המוניטין שייכים ליצרן (ביהמ"ש מציין את הלכת ליבוביץ, אליה הפנה ביהמ"ש המחוזי), כדי לשלול אפשרות כי המוניטין נותר בידי החברה בה נצמח לפני שינוי המבנה ולא עבר לחברת הבת שהפכה ליצרן.
- ביהמ"ש בוחן את תקופת צמיחת המוניטין וקובע כי אין לקבל את קביעת ביהמ"ש המחוזי לפיה המוניטין הנמכר נצמח בתדיראן קשר ממועד שינוי המבנה ועד למכירתה. המוניטין נצמח בתדיראן בעשרות שנות קיומה ופעילותה, עובר לשינוי המבנה, ונותר בבעלותה.
- הסכם אי תחרות מהווה סממן חשוב למכירת מוניטין.
- פקיד השומה היה בדעה שיש להתיר לתדיראן לתקן את דוחותיה ולתת לה את יומה בבית המשפט. על כך יש לברך! עם זאת, יש להדגיש כי כב' הנשיאה מצאה קושי בעמדת תדיראן בשל כך, שבזמן אמת דיווחה על העסקה כמקשה אחת, ולא למותר לציין את חשיבות אופן הדיווח בזמן אמת.
- כבוד הנשיאה, מ' נאור מדגישה את חשיבות העובדה שפעולת הרה – ארגון בוצעה כשינוי מבנה לפי סעיף 104א לפקודה, המהווה דחיית מס למועד מכירת המניות. במצב זה קיימת שקילות כלכלית בקביעה כי תחויב באותם שיעורי מס בהם הייתה מחויבת אילולא עשתה את שינוי המבנה.
למרות כל הסייגים, ביהמ"ש העליון מאפשר אתהפרדת מכירת/ העברת המוניטין ממכירת/ העברת המניות או העסק. חשיבותו הרבה של פסה"ד הינה, לדעתנו, בעסקאות בהן נמכרות מניות חברת2 בת או נכדה בקבוצת חברות במשותף עם מכירת מוניטין בידי החברה האם או בעלי המניות היחידים, כאמור בפסה"ד, בכפוף להוכחת קיומו של מוניטין.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, ממשרדנו.
