מבזק מס מספר 508 - 1.8.2013
מיסוי ישראלי - רווח הון - רווחי אקוויטי כרווחים הראויים לחלוקה לצורכי מס
ביום 28 ביולי 2013 ניתן פס"ד בעניין ז'ורבין (ע"מ 29069-06-12). בפסה"ד קבע כבוד השופט אלטוביה כי רווחי אקוויטי יכללו ברווחים הראויים לחלוקה – גם בחלופת המס !!
בשנת 2009 חילקה חברת דחף דיבידנד מוטב, החייב במס מופחת בשיעור של 12%, בהתאם להוראת השעה.
בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה (להלן – "רר"ל") כלל הנישום, שהינו בעל מניות בחברה בשיעור של 50%, גם רווחי אקוויטי שהיו לחברה כתוצאה מהחזקתה בחברות המוחזקות על ידה.
יובהר כי על הכללתם של רווחי האקוויטי במסגרת הרל"ל ב"חלופה החשבונאית", לא היה כל ויכוח. ואולם תביעת הנישום לכלול רווחים אלו גם במסגרת הרר"ל ב"חלופת המס" נתקלה בהתנגדות פקיד השומה, ועל כך בין השאר הערעור.
בית המשפט בוחן שאלה זו בראי תכליתו הכללית של סעיף 94ב ובראי התכלית הספציפית של חלופת המס המצויה בו.
תכלית כללית כפולה – המושגת גם בחלופה החשבונאית: מניעת מצב בו במכירת מניות החברה יוטל מס נוסף על רווחי החברה שכבר הוטל עליהם מס בעבר. כמו כן למנוע הטיה בלתי רצויה בידי בעל מניות האם לחלק רווחים לפני המכירה או שלא.
תכלית ספציפית לחלופת המס – מניעת מצב בו "יכובס" רווח שלא שולם בגינו מס. ביהמ"ש מביא דוגמא של הכללת רווחי השערוך ברר"ל. במצב זה, ומשלא שולם מס חברות בגין השערוך, תחול הפחתת מס. לדעתו החלופה הינה אנטי תכנונית, וככזו – מקום שאין הפחתת מס תינתן פרשנות "מקילה".
משכך קובע ביהמ"ש כי את המונח "רווחים שנתחייבו במס" יש ואפשר לפרש גם ככוללים רווחים שנתחייבו במס בידי חברות הבנות ולאו דווקא בידי החברה הנמכרת עצמה.
בית המשפט מוסיף ומוצא את נקודות האבחון והשונות שבין קביעתו כאן לבין קביעתו הוא וקביעת בתי משפט אחרים בהקשרים דומים.
ביחס לפס"ד קליימן שניתן על ידו קובע כי יש להבחין בין הכללת רווחי אקוויטי לצורך חישוב ההכנסה של חברה משפחתית, שכן למונח הכנסה קיימת הגדרה ספציפית בפקודה אשר אינה כוללת רווחי אקוויטי, ואילו למונח רווחים שבסעיף 94ב אין כל הגדרה ולפיכך יש לצקת אליה את התוכן הרלוונטי לאותו סעיף ומקרה.
גם ביחס לפס"ד פרל מתייחס בית המשפט בצורה דומה שכן שם הנסיבות היו שחלוקה מרווחי שערוך אשר לא חויבה במס ולפיכך לא באו בגדר הכנסה כפי הנדרש בסעיף 64.
בעניין ברנע, קבע ביהמ"ש המחוזי בחיפה, מפורשות כי רווחי אקוויטי אינם באים בגדר רר"ל. ביהמ"ש דנן חולק על הקביעה הגורפת, ומסכים לתוצאת אותו פסק, זאת משום שדובר ברווחי אקוויטי של חברה במפעל מאושר "פטור" – אשר מס החברות בגין רווחיה טרם חוייב, ולכן על פי הרציונאל שלו, אין זכאות למתן הטבה בידי מוכר המניות.
רווח הון – הערות נוספות:
א. זה המקום לציין כי בית המשפט מאמץ אחת לאחת את ביקורת משרדנו לפס"ד ברנע כפי שבאה לידי ביטוי במבזק המס מספר 378.
ב. בפסה"ד מתואר כי רשות המיסים נטשה את עמדתה המקורית לפיה אי חלוקה בפועל של הדיבידנד המוטב וזיכוי הכרטיס בלבד, אינם עומדים במסגרת הוראת השעה.
ג. ביהמ"ש קובע כי אי מתן תחשיבים מפורטים לרר"ל ע"י הנישום היה עלול למנוע זכאותו לכך.
לפרטים נוספים בנושא ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.
מיסוי בינלאומי - גרמניה - הגבלת שימוש במבנים מורכבים לצורך חיסכון במס רכישה
ברצוננו להביא לתשומת ליבכם תיקון בחקיקת מס הרכישה הגרמני שנכנס לתוקף החל מה – 7 ביוני 2013:
על פי דיני המס בגרמניה, רכישת מניות בחברה (GmbH) או בשותפות (KG או GmbH & Co. KG) המחזיקה בנכס מקרקעין חלף רכישה ישירה של נכס המקרקעין, חייבת במס רכישה (להלן: "חברת הנכס"). שיעור הרכישה הרלוונטי בחברת נכס לחיוב במס רכישה הינו 95% ומעלה. שיעורי מס הרכישה משתנים מאזור לאזור, והם הועלו בשנים האחרונות במידה ניכרת. בברלין, למשל, עומד שיעור מס הרכישה על 5% משווי הנכס (3.5% קודם לכן).
לצורך חיסכון במס הרכישה, התפתחה פרקטיקה לפיה, עסקת הרכישה בחברת הנכס פוצלה לשתי עסקאות ובהתאמה לשתי החזקות – ישירה ועקיפה: האחת, רכישה והחזקה במישרין בחברת הנכס בשיעור הנמוך מ – 95%, למשל 94.9%; השנייה, רכישה והחזקה בזכויות בשותפות המחזיקה את יתרת הזכויות בחברת הנכס, למשל, החזקה בזכויות ל – 94.9% מהשותפות (יתרת ההחזקה בשותפות מוחזקת על ידי צד שלישי).
במצב דברים זה, לצורך בחינת סף ההחזקה בחברת הנכס, עובר לתיקון, נלקח שיעור ההחזקה הישירה בלבד בחברת הנכס, תוך התעלמות מההחזקה העקיפה, אף שלמעשה הרוכש מחזיק במישרין ובעקיפין ב – 99.74% מהזכויות בחברת הנכס. המשמעות – העדר תחולת מס רכישה, למרות רכישה של כמעט מלוא הבעלות בנכס.
בהתאם לתיקון, בחינת שיעור הרכישה בחברת הנכס יהא על פי ההחזקה האפקטיבית בחברת הנכס, קרי בחינה האם הרוכש מחזיק לפחות 95%, במישרין ובעקיפין, בחברת הנכס, תוך התחשבות גם בשיעור ההחזקה העקיף באמצעות השותפות, כך שכיום, רכישה כאמור תסווג לצרכי מס רכישה, כרכישה של 99.74% מהזכויות בחברת הנכס וכפועל יוצא מכך תחייב את הרוכש במס רכישה. כאמור, לתיקון זה משמעות רבה, במיוחד לאור שיעורי מס הרכישה הניכרים בגרמניה.
לאור בחינה כלכלית של הבעלות, עשויה לעלות סוגיה האם גם זכויות אחרות (הדומות במהותן למניות) עשויות להיבחן במסגרת ההחזקה העקיפה בנכס מקרקעין או בחברת נכס מקרקעין, כדוגמת: אופציות, זכויות או הלוואות משתתפות ברווחים, מניות משתתפות ברווחים, שותפות "שקטה" וכיוב'). לפיכך, למיטב הבנתנו, לא ברור מהתיקון האם הוא עשוי לחול על הנוהג של רכישת נכס מקרקעין באמצעות רכישת זכויות בשותפות המחזיקה בנכס המקרקעין בשני שלבים: הראשון, רכישה של 94.9% מהזכויות בשותפות המחזיקה בנכס מקרקעין; השני, קבלת אופציה לרכישת יתרת הזכויות בשותפות בעתיד; ייתכן כי רכישה כאמור, תסווג כרכישה כלכלית של 100% מהשותפות המחזיקה בנכס המקרקעין, שתחייב את הרוכש במס רכישה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.
מיסוי מקרקעין - ריכוז סכמתי של השינויים במס הרכישה והפטורים בעניין דירות מגורים ב"חוק ההסדרים"
במסגרת "חוק ההסדרים" שעבר השבוע בכנסת בקריאה שניה ושלישית, אושרו בין השאר שינויים משמעותיים במס רכישה בגין רכישת דירות מגורים, ובכל סוגיות הפטור ממס שבח במכירתן.
להלן נביא בצורה סכמתית תמציתית ובהירה את מצב הדין לפני ואחרי התיקון בסוגיות הללו:
(יצוין כי בחוק עצמו ישנם פרטים וסייגים רבים נוספים שלא נכללו במסמך סכמתי ומקוצר זה, על כן ראוי לבחון כל מקרה לגופו טרם היישום).
|
שינויים במס רכישה ב"חוק ההסדרים" לגבי דירות מגורים |
|||||||
|
יום הרכישה |
דירה נוספת |
דירה יחידה |
|||||
|
31/07/13 – 06/05/13 |
1,089,350 |
5% |
1,470,560 |
0% |
|||
|
3,268,040 – 1,089,350 |
6% |
1,744,270 – 1,470,560 |
3.5% |
||||
|
3,268,040 |
7% |
1,744,270 |
5% |
||||
|
31/12/14 – 01/08/13 |
דירה נוספת או דירה יחידה |
דירה יחידה בידי יחיד תושב ישראל* |
|||||
|
1,089,350 |
5% |
1,470,560 |
0% |
||||
|
3,268,040 – 1,089,350 |
6% |
1,744,270 – 1,470,560 |
3.5% |
||||
|
4,500,000 – 3,268,040 |
7% |
4,500,000 – 1,744,270 |
5% |
||||
|
15,000,000 – 4,500,000 |
8% |
15,000,000 – 4,500,000 |
8% |
||||
|
מעל 15,000,000 |
10% |
מעל 15,000,000 |
10% |
||||
|
החל מיום 01/01/15 |
דירה נוספת או דירה יחידה |
דירה יחידה בידי יחיד תושב ישראל* |
|||||
|
1,055,935 |
3.5% |
1,470,560 |
0% |
||||
|
4,500,000 – 1,055,935 |
5% |
1,744,270 – 1,470,560 |
3.5% |
||||
|
15,000,000 – 4,500,000 |
8% |
4,500,000 – 1,744,270 |
5% |
||||
|
מעל 15,000,000 |
10% |
15,000,000 – 4,500,000 |
8% |
||||
|
|
|
מעל 15,000,000 |
10% |
||||
*תושב ישראל – לרבות מי שבתוך שנתיים מיום רכישת הדירה היה לתושב ישראל או לתושב חוזר ותיק כמשמעותם בסעיף 14(א) לפקודה.
|
חבות המס במכירת דירות מגורים – בהתאם ל"חוק ההסדרים" |
|||
|
תושב ישראל או |
לפני |
תקופת המעבר: |
החל מתאריך 01/01/2018 |
|
דירת מגורים |
פטור מלא לפי |
פטור מלא בתנאי |
פטור מלא בתנאי |
|
2 דירות מגורים שנרכשו לפני 01/01/14 |
פטור מלא על דירה אחת בלבד לפי סעיף 49ב(1) (אחת ל-4 שנים) |
אין פטור לפי סעיף 49ב(2) ניתן למכור עד 2 דירות בפטור חלקי לפי חישוב לינארי חדש בסעיף 48א(ב2)3 |
הדירה הראשונה הדירה השניה – פטור לפי |
|
2 דירות מגורים שנרכשו לאחר 01/01/14 |
– |
הדירה הראשונה – מס של 25% הדירה השניה – פטור לפי 49ב (2) החדש2 |
הדירה הראשונה – מס של 25% הדירה השניה – פטור לפי |
|
דירת אחת שסכום שווי מכירתה מעל 4,500,000 ₪ |
פטור מלא לפי סעיף: 49ב(1) (אחת ל-4 שנים) או 49ב(2) (ה"ישן"), (אחת ל-18 חודשים בתנאי הסעיף) ללא קשר לסכום |
פטור ממס לפי |
פטור ממס לפי סעיף 49ב(2) החדש 2 הפטור יינתן |
|
תושב חוץ אחר |
לפני 01/01/2014 |
תקופת המעבר: 01/01/14-31/12/17 |
החל מתאריך 01/01/2018 |
|
דירת מגורים אחת שנרכשה לפני 01/01/14 |
פטור לפי סעיף ללא קשר לסכום |
אין פטור ממס
|
אין פטור ממס
|
|
דירת מגורים שנרכשה לאחר 01/01/14 |
|
אין פטור ממס לפי חבות במס |
אין פטור ממס חבות במס |
הערות לטבלת הפטורים החדשים במכירת דירות מגורים
1. תושב חוץ – יראו תושב חוץ כמי שיש לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, כל עוד לא המציא אישור משלטונות המס במדינה בה הוא תושב כי אין לו דירה כאמור;
2. פטור לפי סעיף 49ב(2) החדש:
תנאי הפטור בסעיף החל מתאריך 01/01/2014 הינם:
א. הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף 16א.
ב. המוכר הוא בעל הזכות בה במשך 18 חודשים מיום שהייתה לדירת מגורים.
ג. המוכר לא מכר במשך 18 חודשים שקדמו למכירה זו, דירת מגורים אחרת בפטור ממס לפי פסקה זו.
3. פטור חלקי לפי חישוב ליניארי חדש – סעיף 48א(ב2)
הפטור החלקי חל רק על דירת מגורים שנרכשה לפני 1/1/2014.
חלק יחסי מהשבח הראלי המתייחס לשנים שעד 1/1/2014- יהא פטור ממס.
חלק יחסי מהשבח הראלי המתייחס לתקופה שמיום 1/1/2014 ועד יום המכירה- חייב במס של 25%.
תנאי הפטור החלקי לפי החישוב הליניארי בתקופת המעבר הינם:
א. במכירה של לפחות אחת משתי דירות המגורים, המוכר היה זכאי לפטור לפי סעיף 49ב(1) כנוסחו ערב יום המעבר, אילו הסעיף היה עומד בתוקפו במועד המכירה.
ב. במכירה של דירת מגורים שנתקבלה במתנה לפני יום המעבר, הסתיימה תקופת הצינון הנדרשת לפי סעיף 49ו כנוסחו ערב יום המעבר.
ג. המכירה אינה לקרוב כהגדרתו בסעיף 1, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
באם לא עומדים בתנאים, לרבות במכירת דירת מגורים שלישית, לא יחול פטור והמכירה תהא חייבת לפי חישוב מס רגיל בסעיף 48א כנוסחו ערב יום המעבר.
4. כאשר הדירה נרכשה לפני 01/01/2014, גם על החלק העודף מעל 4.5 מיליון ₪ יחול החישוב הליניארי החדש, כך שרק החלק העודף המתייחס לתקופה השנים שמיום 1/1/2014 ועד יום המכירה, יחול מס בשיעור 25%.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אהרון צ'יסמדיה – עד לאחרונה מנהל תחום קבלנים ונדל"ן בחטיבה המקצועית ברשות המיסים ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
מיסוי מקרקעין - ריכוז סכמתי של השינויים במס הרכישה והפטורים בעניין דירות מגורים ב"חוק ההסדרים"
במסגרת "חוק ההסדרים" שעבר השבוע בכנסת בקריאה שניה ושלישית, אושרו בין השאר שינויים משמעותיים במס רכישה בגין רכישת דירות מגורים, ובכל סוגיות הפטור ממס שבח במכירתן.
להלן נביא בצורה סכמתית תמציתית ובהירה את מצב הדין לפני ואחרי התיקון בסוגיות הללו:
(יצוין כי בחוק עצמו ישנם פרטים וסייגים רבים נוספים שלא נכללו במסמך סכמתי ומקוצר זה, על כן ראוי לבחון כל מקרה לגופו טרם היישום).
|
שינויים במס רכישה ב"חוק ההסדרים" לגבי דירות מגורים |
|||||||
|
יום הרכישה |
דירה נוספת |
דירה יחידה |
|||||
|
31/07/13 – 06/05/13 |
1,089,350 |
5% |
1,470,560 |
0% |
|||
|
3,268,040 – 1,089,350 |
6% |
1,744,270 – 1,470,560 |
3.5% |
||||
|
3,268,040 |
7% |
1,744,270 |
5% |
||||
|
31/12/14 – 01/08/13 |
דירה נוספת או דירה יחידה |
דירה יחידה בידי יחיד תושב ישראל* |
|||||
|
1,089,350 |
5% |
1,470,560 |
0% |
||||
|
3,268,040 – 1,089,350 |
6% |
1,744,270 – 1,470,560 |
3.5% |
||||
|
4,500,000 – 3,268,040 |
7% |
4,500,000 – 1,744,270 |
5% |
||||
|
15,000,000 – 4,500,000 |
8% |
15,000,000 – 4,500,000 |
8% |
||||
|
מעל 15,000,000 |
10% |
מעל 15,000,000 |
10% |
||||
|
החל מיום 01/01/15 |
דירה נוספת או דירה יחידה |
דירה יחידה בידי יחיד תושב ישראל* |
|||||
|
1,055,935 |
3.5% |
1,470,560 |
0% |
||||
|
4,500,000 – 1,055,935 |
5% |
1,744,270 – 1,470,560 |
3.5% |
||||
|
15,000,000 – 4,500,000 |
8% |
4,500,000 – 1,744,270 |
5% |
||||
|
מעל 15,000,000 |
10% |
15,000,000 – 4,500,000 |
8% |
||||
|
|
|
מעל 15,000,000 |
10% |
||||
*תושב ישראל – לרבות מי שבתוך שנתיים מיום רכישת הדירה היה לתושב ישראל או לתושב חוזר ותיק כמשמעותם בסעיף 14(א) לפקודה.
|
חבות המס במכירת דירות מגורים – בהתאם ל"חוק ההסדרים" |
|||
|
תושב ישראל או |
לפני |
תקופת המעבר: |
החל מתאריך 01/01/2018 |
|
דירת מגורים |
פטור מלא לפי |
פטור מלא בתנאי |
פטור מלא בתנאי |
|
2 דירות מגורים שנרכשו לפני 01/01/14 |
פטור מלא על דירה אחת בלבד לפי סעיף 49ב(1) (אחת ל-4 שנים) |
אין פטור לפי סעיף 49ב(2) ניתן למכור עד 2 דירות בפטור חלקי לפי חישוב לינארי חדש בסעיף 48א(ב2)3 |
הדירה הראשונה הדירה השניה – פטור לפי |
|
2 דירות מגורים שנרכשו לאחר 01/01/14 |
– |
הדירה הראשונה – מס של 25% הדירה השניה – פטור לפי 49ב (2) החדש2 |
הדירה הראשונה – מס של 25% הדירה השניה – פטור לפי |
|
דירת אחת שסכום שווי מכירתה מעל 4,500,000 ₪ |
פטור מלא לפי סעיף: 49ב(1) (אחת ל-4 שנים) או 49ב(2) (ה"ישן"), (אחת ל-18 חודשים בתנאי הסעיף) ללא קשר לסכום |
פטור ממס לפי |
פטור ממס לפי סעיף 49ב(2) החדש 2 הפטור יינתן |
|
תושב חוץ אחר |
לפני 01/01/2014 |
תקופת המעבר: 01/01/14-31/12/17 |
החל מתאריך 01/01/2018 |
|
דירת מגורים אחת שנרכשה לפני 01/01/14 |
פטור לפי סעיף ללא קשר לסכום |
אין פטור ממס
|
אין פטור ממס
|
|
דירת מגורים שנרכשה לאחר 01/01/14 |
|
אין פטור ממס לפי חבות במס |
אין פטור ממס חבות במס |
הערות לטבלת הפטורים החדשים במכירת דירות מגורים
1. תושב חוץ – יראו תושב חוץ כמי שיש לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, כל עוד לא המציא אישור משלטונות המס במדינה בה הוא תושב כי אין לו דירה כאמור;
2. פטור לפי סעיף 49ב(2) החדש:
תנאי הפטור בסעיף החל מתאריך 01/01/2014 הינם:
א. הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף 16א.
ב. המוכר הוא בעל הזכות בה במשך 18 חודשים מיום שהייתה לדירת מגורים.
ג. המוכר לא מכר במשך 18 חודשים שקדמו למכירה זו, דירת מגורים אחרת בפטור ממס לפי פסקה זו.
3. פטור חלקי לפי חישוב ליניארי חדש – סעיף 48א(ב2)
הפטור החלקי חל רק על דירת מגורים שנרכשה לפני 1/1/2014.
חלק יחסי מהשבח הראלי המתייחס לשנים שעד 1/1/2014- יהא פטור ממס.
חלק יחסי מהשבח הראלי המתייחס לתקופה שמיום 1/1/2014 ועד יום המכירה- חייב במס של 25%.
תנאי הפטור החלקי לפי החישוב הליניארי בתקופת המעבר הינם:
א. במכירה של לפחות אחת משתי דירות המגורים, המוכר היה זכאי לפטור לפי סעיף 49ב(1) כנוסחו ערב יום המעבר, אילו הסעיף היה עומד בתוקפו במועד המכירה.
ב. במכירה של דירת מגורים שנתקבלה במתנה לפני יום המעבר, הסתיימה תקופת הצינון הנדרשת לפי סעיף 49ו כנוסחו ערב יום המעבר.
ג. המכירה אינה לקרוב כהגדרתו בסעיף 1, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
באם לא עומדים בתנאים, לרבות במכירת דירת מגורים שלישית, לא יחול פטור והמכירה תהא חייבת לפי חישוב מס רגיל בסעיף 48א כנוסחו ערב יום המעבר.
4. כאשר הדירה נרכשה לפני 01/01/2014, גם על החלק העודף מעל 4.5 מיליון ₪ יחול החישוב הליניארי החדש, כך שרק החלק העודף המתייחס לתקופה השנים שמיום 1/1/2014 ועד יום המכירה, יחול מס בשיעור 25%.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אהרון צ'יסמדיה – עד לאחרונה מנהל תחום קבלנים ונדל"ן בחטיבה המקצועית ברשות המיסים ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
ביטוח לאומי - תשלום הפרשי גמלאות בעקבות ביקורת ניכויים
ביום 24.1.2010 הגישה ההסתדרות הכללית תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל) וביקשה לאשר אותה כתובענה ייצוגית. ההסתדרות ביקשה להורות למל"ל לשלם הפרשי גמלאות מחליפות שכר באופן ממוצע לכל אחד מעובדי המעסיקים הרלוונטיים, לאחר שהמל"ל ערך ביקורת ניכויים אצל המעסיק וחייב אותו בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות (להלן – דמי ביטוח).
רקע עובדתי
- המל"ל מבצע ביקורות ניכויים אצל מעסיקים וכאשר מתגלה אי דווח על הטבות שוות כסף שניתנו לעובדים כגון ארוחות, מחייב המל"ל את המעסיק בתשלום דמי ביטוח. החיוב יכול להיות פרטני, או חיוב גלובלי ללא ייחוס של כל רכיב ששולם בפועל לכל עובד.
- הטבות אלה אמורות להגדיל את ההכנסה המהווה בסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר.
- כאשר אי הדיווח פרטני ומשוייך לעובד ספציפי, אפשר היה להגיש תביעה להפרשי גמלה כבר בעבר, אולם כאשר היה חיוב גלובלי – המל"ל לא שילם לעובדים הפרשי גמלאות מחליפות שכר אף ששולמו בגינם הפרשי דמי ביטוח בגין הביקורת כאמור.
הטיפול בתשלום הפרשים
- הדיון המשפטי בעצם ההכרה בתובענה כייצוגית טרם נסתיים והגיע לביהמ"ש העליון. המל"ל נעתר להצעה שהציע ביהמ"ש העליון לבצע הלימה בין דמי ביטוח המשולמים בעקבות ביקורת ניכויים, לבין גובה השכר שעל פיו תחושב ותשולם הגמלה לעובד.
- בשל כך סוכם שהמל"ל ישלם לעובדים הפרשי גמלאות על בסיס ייחוס ממוצע של כלל ההטבות שחוייבו בידי מעסיק מסויים, בגין כלל עובדיו, לכל שנה. המדובר בגמלאות הבאות: דמי פגיעה, תגמולי מילואים, דמי אבטלה ודמי לידה.
- הסדרת תשלום הפרשי גמלאות לעובדים ע"י המל"ל כאמור, מתבצעת בפועל בחודשים האחרונים, וזאת רטרואקטיבית משנת 2003.
- הפרשי גמלאות דמי פגיעה (למעט בתקנה 22 להלן), דמי אבטלה ודמי לידה משולמות ע"י המל"ל ישירות לעובדים הרלוונטיים, זאת בהצמדה למדד, ובניכוי מס הכנסה ודמי ביטוח.
- הפרשי גמלאות דמי פגיעה, לגבי מעסיקים שחלה עליהם תקנה 22, ותגמולי מילואים, משולמות ע"י המל"ל למעסיקים בלבד, זאת בהצמדה למדד וללא כל ניכוי מס במקור או דמי ביטוח.
- המל"ל הוציא הודעות למעסיקים השונים על הפרשי גמלאות דמי פגיעה ומילואים שחושבו כאמור והועברו אליו, תוך פרוט שמי ופיצול סכומים אודות זהות העובדים הזכאים לכך.
בשולי הדברים:
לדעתנו לא השלים המל"ל את המטרה שאותה הוא מיישם בפועל, משום שהוא מעביר כספי הפרשי תגמולי מילואים ודמי פגיעה (לפי תקנה 22) למעסיקים ולא ישירות לעובדים. המדובר בארועים שקרו עד לפני 10 שנים !!! העובדים בחלקם הגדול כבר אינם מועסקים ע"י אותו מעסיק ואולי הוא אף אינו יודע כלל היכן לאתרם. לא זו אף זו – במכתב אותו קבלו המעסיקים כלל לא מצויין כי העתק נשלח לכל עובד זכאי.
בנסיבות אלו – חוששנו שיהיו מעסיקים רבים שלא יעבירו את הפרשי הגמלאות לעובדים כלל, וחבל. ככל שכך יהיה, תרד הכוונה הטובה לטמיון ולא תגיע לזכאים האמיתיים.
יצויין כי להגדלת הגמלאות עלולות להיות השלכות משמעותיות נוספות.
מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט), למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.
מומחית בתחום המיסוי הישראלי
מומחית בתחום המיסוי הישראלי
שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי
