מבזק מס מספר 502 - 20.6.2013

לאחרונה התפרסם פס"ד בביהמ"ש המחוזי בעניין כ.צ.ט נוביס (ע"מ 56410-11-10) (להלן -"המערערת"), העוסק בסוגיה המוכרת: האם חברה יצרנית אשר מבצעת "מכירות בשוק מסויים" באמצעות חברת שיווק/הפצה (דהיינו, בעקיפין) זכאית להטבות מס במסגרת חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט – 1959 (להלן – "החוק").

עובדות המקרה בקצרה:

המערערת הינה חברת תעשייתית אשר מוצריה (תכשיר נגד כינים) נמכרים לחברת אורנכין ולחברת טבע, אשר הן מייצאות אותו לחו"ל.

לטענת המערערת מאחר וגם היא נושאת בסיכונים העסקיים והיא רשומה ברשומון יצוא כ"יצרן משותף" יש לראות בה כמייצאת בעקיפין באמצעות חברת אורנכין (הדיון בעניין טבע, התייתר לאור סך המכירות הגבוה לאונרכין), ובשל כך היא עומדת בתנאי היצוא הקבועים בסעיף 18א(ג)(1)(ב) או (ג) לחוק וזכאית להטבות המס הקבועות בו.

ביהמ"ש דחה את טענותיה של המערערת לאחר שבחן את הנסיבות הראייתיות לגופן.

מניתוח פסה"ד עולה כי בהתקיים "מבחן הסיכונים והסיכויים העסקיים" ניתן לראות בחברה יצרנית המייצאת באמצעות חברה אחרת כעומדת בתנאי היצוא הקבוע בחוק.

מבחן הסיכונים והסיכויים העסקיים כולל בין השאר: אחריות למוצרים כלפי הצרכן הסופי, מועד קבלת התשלום, מי הנפרע במקרה של אירוע ביטוחי למוצרים, השפעות בעליית/ירידת שער המט"ח וכיו"ב.

ובלשון ביהמ"ש:

"מבחן חלוקת הסיכונים, אם כך, הינו מבחן הולם למענה על השאלה מיהו הגורם שמכר את התכשיר ללקוחות הסופיים במערב אירופה. ככל שיתברר כי המערערת נשאה בסיכונים ובסיכויים של מכירת המוצר לחו"ל, הרי שיש לראות במכירותיה כמכירות שנעשו בחו"ל, אך ככל שיתברר כי מירב הסיכונים והסיכויים בקשר למכירת המוצר בחו"ל נשמרו בידי אורנכין, הרי שדווקא היא הגורם המייצא." (ההדגשה אינה במקור – א.ח.א).

בנוסף, בניגוד לתפיסה הרווחת שהיצואן הוא מי שרשימון היצוא רשום על שמו, קובע ביהמ"ש כי:

"עוד איני רואה לנכון לייחס משקל לאופן הרישום לכאורה של המערערת כיצואנית לעניין המכס או לפני משרד התמ"ת, או לאופן רישום עסקאות המערערת כמכירות בישראל לעניין מע"מ. ראשית, הרישום לעניין המכס אינו מהווה אישור בכל אופן שהוא מצד רשויות המס לכך שהמערערת היא אכן יצואן, ואף לא השתכנעתי כי רישום זה משמעו כי היא נחשבת יצואן גם לעניין המכס. שנית, אפילו הייתי משתכנע כי המערערת הוכרה כיצואן על ידי שירותי המכס, יש לשים לב לכך כי הגדרת יצואן לעניין המכס נעשית לשם תכליות שונות מאלו של הגדרת היצואן בחוק העידוד, ואין בכוחה של הגדרה זו להקנות למערערת הטבות מס מכוח חוק העידוד שעה שאינה עומדת בתנאי החוק." (כנ"ל).

לסיכום: לדעתנו בהחלט יש מקום לבחון את תחולתו של החוק בייחס לחברות יצרניות רבות המייצאות באמצעות חברות שיווק או הפצה. כמו-כן, לטעמנו, דברים אלו יפים גם למצבים בהם "יצואן עקיף", העומד במבחן הסיכונים כאמור, המוכר את תוצרתו באמצעות חברת ביניים (מסחרית או בעלת מפעל מוטב או מועדף בעצמה) שמטרתה העסקית היא להוות "צינור" למכירת תוצרתו של היצואן העקיף ליצרן שהינו "יצואן ישיר".

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ענת דואני ולרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.

באמצעי התקשורת הזרים דווח, כי הצעת חוק שהתבססה על הבנות בין הרשויות בארה"ב לבין הרשויות השוויצריות, לגבי קבלת פרטים אודות חשבונות הבנק בשוויץ המוחזקים על ידי אזרחי ארה"ב, נדחתה על ידי בית הנבחרים השוויצרי. ככל שיועלה נוסח מרוכך יותר, יתכן והחקיקה תאושר.

נוסח הצעת החוק שנדחתה כלל הוראה לפיה, בנקים שוויצרים לא יעבירו את פרטי בעלי החשבונות אלא מידע שתוכנו עשוי להוביל לאזרחי ארה"ב המתחמקים מרשת המס והמסתירים רכוש בשוויץ. לא זו בלבד, אלא גם הבנקים השוויצרים יורשו להעביר את פרטי עובדיהם או פרטי צד שלישי כגון: עורכי דין ויועצי מס שהיו מעורבים במתן הייעוץ. פרטי בעלי חשבונות הבנק בשוויץ יועברו לרשויות בארה"ב על פי בקשה בהתאם להוראות האמנה למניעת כפל מס שנחתמה בין ארה"ב לבין שוויץ.

הפרסום לעיל מצטרף לדיווחים נוספים, שפורסמו באמצעי התקשורת בתקופה האחרונה, בדבר מאמציהן של רשויות המס הזרות בכלל וארה"ב בפרט, לאסוף מידע אודות נישומים המחזיקים נכסים במדינות זרות.

לצורך איסוף המידע, רשויות המס הזרות גם משתמשות במידע, שכביכול נגנב ממוסדות פיננסיים כדוגמת: (א) בגרמניה – בשנת 2010 רכשו הרשויות תמורת סך של 2.5 מיליון יורו דיסק ובו מידע אודות 1,500 לקוחות בנק שוויצרים, שכביכול הסתירו שם כספים;   (ב) בצרפת – בשנת 2010 בנק HSBC הודיע, כי מהסניף בשוויץ נגנבו פרטי 24,000 חשבונות, שהועברו לרשויות בצרפת; (ג) בבריטניה – בשנת 2012 השיגו הרשויות בבריטניה מידע אודות בריטים ואזרחים זרים שהיו בעלי חשבונות בסניף בנקHSBC  שבמקלט המס ג'רזי. ברשימה זו כלולים פרטיהם של 600 ישראלים (ראו מבזקנו מס' 473 בנושא); (ד) בגרמניה – בשנת 2013 רכשו הרשויות דיסק נוסף תמורת סך של 4 מיליון יורו המכיל 40,000 רשומות מידע, אודות חשבונות בנק שוויצרים.

לזאת, יש להוסיף את מאגר המידע שפורסם לאחרונה באתר אינטרנט ייעודי, על ידי האיגוד הבינלאומי של עיתונאים חוקרים- http://offshoreleaks.icij.org/search – שבו ניתן למצוא, כפי שפורסם באתר, מידע אודות חברות Off-shore, בעלי המניות והדירקטורים שבהן, שנרשמו במקלטי מס שונים כגון: איי הבתולה הבריטיים, איי קוק, סינגפור וכו'.

לדעתנו, העברת מידע בין רשויות המס בחו"ל ורכישת מידע בנקאי עשוי להניע את רשויות המס בישראל לפנות לרשויות המס בחו"ל ולבקש מידע אודות תושבי ישראל שנצבר ברשותם. נציין שרשות המסים מעולם לא הכחישה שבכוונתה לפעול בכיוון זה. מידע שיתקבל לגבי תושבי ישראל המחזיקים בחשבונות בנק בחו"ל, ככל שהללו אינם מדווחים, עלול להוות שלב ראשוני בפתיחה בהליכים פליליים כנגד בעלי החשבונות.

בכדי להימנע מתרחיש בעייתי שכזה, ניתן לפנות לרשויות המס בבקשה להליך גילוי מרצון לגבי חשבונות בנק בחו"ל (כל עוד רשות המסים לא הגיעה למידע קודם לכן). נציין כי מנהל רשות המסים התבטא בכנס רואי החשבון שהתקיים לאחרונה באילת, כי ייתכן שבנוהל הקבוע לגילוי מרצון תתאפשר פניה אנונימית לרשויות המס.

משרדנו הינו בעל ניסיון רב בטיפול בפניות לגילוי מרצון מול רשויות המס.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ולרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.

בהצעת החוק כפי שמוצעת כיום, מוצע לבטל כליל את הוראת הפטור "הרגילה" בסעיף 49ב(1) לחוק החל מתאריך 01/01/2014  (להלן ובחוק: "יום המעבר"). (ראו מבזק מספר 497).

עם זאת, הצעת החוק  קובעת מספר הוראות מעבר, שחשוב ביותר לתת אליהם תשומת לב.

מטרת הוראות המעבר הינה הגבלת היכולת של משקיעים שבבעלותם מספר דירות שנרכשו לפני יום המעבר (להלן: "דירות ישנות"), למכור את דירותיהם בפטור מלא או כמעט מלא ממס, מיד לאחר יום המעבר, וזאת לאור החישוב הלינארי החדש בסעיף 48א(ב2) לחוק.

הוראות המעבר קובעות כי ניתן יהיה לעשות כן רק במכירת 2 דירות ישנות, בתנאים מסוימים.

בכל מכירה נוספת של דירות ישנות בתקופת המעבר או כאשר אין עמידה בתנאים שיפורטו להלן, יחויב המוכר במס מלא בשל כל תקופת השבח לפי החישוב הלינארי הישן בסעיף 48א(ב1) לחוק.

הוראות המעבר מגדירות "תקופת מעבר" והיא תקופה של 4 שנים שתחילתה מיום 01/01/2014 וסיומה ביום 31/12/2017.

במהלך תקופה זו יוכל "מוכר אחד" – כהגדרתו בסעיף 49(ב) לחוק, למכור 2 דירות מגורים מזכות  בלבד בהתאם לחישוב הלינארי החדש, ובלבד שיתקיימו כל התנאים הבאים:

1. במכירה הראשונה של דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר – היה זכאי למכור את דירתו לפי סעיף 49ב(1) (אילו הסעיף היה עדיין בתוקף).
2. הן במכירה הראשונה והן במכירה השנייה, כל תקופות הצינון, אם היו נדרשות לפי סעיף 49ו כנוסחו ערב התיקון עקב קבלת הדירות במתנה, הסתיימו.
3. המכירות אינן לקרוב, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

הוראות המעבר מוסיפות וקובעות כי מכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר, שאינה עומדת בתנאים תחויב במס בהתאם לחישוב הלינארי הישן בסעיף 48א(ב1) לחוק.

כמו כן קובעות הוראות המעבר, כי מכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר, שהגיעה למוכר במתנה הפטורה ממס לפי סעיף 62 החל מתאריך 01/08/2013 ("יום התחילה") ועד לתום תקופת המעבר  – תיחשב כנמכרת על ידי נותן המתנה, וזאת כדי למנוע שכפול של השימוש בחישוב הלינארי החדש במכירת דירות ישנות מעבר ל-2 המותרות.

כמו כן קובעות הוראות המעבר שלא ניתן יהיה, בתקופת המעבר, לקבל פטור לפי סעיף 49ב(2) לחוק, למי שביום המעבר היו בבעלותו יותר מדירת מגורים אחת בישראל או באזור, כאשר גם כאן תחול חזקת הדירה היחידה בסעיף 49ג לחוק.

קביעה זו נועדה כדי למנוע ניצול פטור נוסף בגין דירה יחידה לפי סעיף 49ב(2), לאחר מכירת 2 הדירות הישנות.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אהרון צ'יסמדיה ממשרדנו – עד לאחרונה מנהל תחום קבלנים ונדל"ן בחטיבה המקצועית ברשות המיסים.

ביום 12.6.2013 קבע ביה"ד האזורי לעבודה בעניין פנינה ומסעוד רפי אברהם (ב"ל 4531-07-11: ב"ל 23272-09-11) כי תוספת התלויים בעד 2 ילדים ראשונים של נכה תחולק בינה לבין בן זוגה – פרודים המקיימים משקי בית נפרדים.

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי משולמת לנכה שזכאי לקבל קצבת נכות כללית תוספת תלויים בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים בשיעור של 10% מסכום הגמלה הבסיסי. למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) שיקול דעת בזהות מקבל הגמלה במקרים מסויימים, בין היתר כאשר הגמלה אינה משולמת לטובת האדם שבשלו היא ניתנת.

(בשולי הדברים, אנו מזכירים כי לתוספת תלויים מלאה זכאי נכה שאין לו הכנסות פסיביות, שכן אלה מקזזות את התוספת – שקל מול שקל).

תמצית עובדתית

לבני הזוג אברהם 4 ילדים. שני הבוגרים במשמורתו של הגבר ושני הצעירים במשמורת האישה.

• האישה נכה ומשתלמת לה קצבת נכות כללית. היא זכאית לתוספת תלויים בעבור "שני הילדים הראשונים", וכך היה.
• בראשית 2011 פנה הגבר למל"ל וביקש שתוספת התלויים תשתלם לו שכן "שני הילדים הראשונים" ומתגוררים אצלו ופרנסתם עליו.
• פקידת השיקום במל"ל שבחנה את המקרה החליטה לפצל את תוספת התלויים בין שני בני הזוג.
• בני הזוג עתרו לבית הדין בשתי תביעות נפרדות.

טענת הצדדים

• לטענת הגבר – החוק קובע כי תוספת תלויים משולמת בעבור כל אחד "משני הילדים הראשונים", מאחר והם מצויים בחזקתו, מגיעה לו התוספת המלאה.
• לטענת האישה – תוספת התלויים היא גמלה המשולמת לנכה, ומאחר שבמשמורתה שני ילדים נוספים שפרנסתם עליה – היא זכאית למלוא התוספת. לשיטתה, יש לפרש את החוק כך: שני הילדים הראשונים הנמצאים בחזקת הנכה ושפרנסתם עליו.

גדר המחלוקת

השאלה המשפטית: כיצד לפרש את התיבות "שני ילדיו הראשונים". האם הכוונה "לשני הילדים הראשונים", אף אם אינם מתגוררים עם הנכה, או הכוונה ל"שני הילדים הראשונים" במשמורת הנכה, אף אם אינם הילדים הראשונים במשפחה.

דיון והחלטה

ביה"ד הסתמך על הלכות שנקבעו בבית הדין הארצי לעבודה. תשלום תוספת התלויים לילדים לדברי בית הדין, צריך להתפרש בהקשר של היחידה המשפחתית וצרכיה.

מחד גיסא, תכלית קצבת הנכות לתמוך בנכה המתקשה לפרנס את משפחתה בשל נכותה. מאידך גיסא, תכלית התוספת היא תמיכה בילדים ולכן "הולכת אחרי הילדים" ומשולמת לגורם שיפעל לרווחת הילדים הראשונים, יטפל בהם וישתמש בתוספת לטובתם. 

ביה"ד קבע כי המל"ל הפעיל שיקול דעת ההולם את רגישות המקרה ונסיבותיו המיוחדות, וכי החלטתו ניתנה לאחר חקירה, דרישה ובדיקה של כלל נסיבות העניין לפי הסמכות בחוק. בסיכום: כל אחד מבני הזוג יקבל את מחצית התוספת בלבד.

מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט), למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.

ביום 12.6.2013 קבע ביה"ד האזורי לעבודה בעניין פנינה ומסעוד רפי אברהם (ב"ל 4531-07-11: ב"ל 23272-09-11) כי תוספת התלויים בעד 2 ילדים ראשונים של נכה תחולק בינה לבין בן זוגה – פרודים המקיימים משקי בית נפרדים.

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי משולמת לנכה שזכאי לקבל קצבת נכות כללית תוספת תלויים בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים בשיעור של 10% מסכום הגמלה הבסיסי. למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) שיקול דעת בזהות מקבל הגמלה במקרים מסויימים, בין היתר כאשר הגמלה אינה משולמת לטובת האדם שבשלו היא ניתנת.

(בשולי הדברים, אנו מזכירים כי לתוספת תלויים מלאה זכאי נכה שאין לו הכנסות פסיביות, שכן אלה מקזזות את התוספת – שקל מול שקל).

תמצית עובדתית

לבני הזוג אברהם 4 ילדים. שני הבוגרים במשמורתו של הגבר ושני הצעירים במשמורת האישה.

• האישה נכה ומשתלמת לה קצבת נכות כללית. היא זכאית לתוספת תלויים בעבור "שני הילדים הראשונים", וכך היה.
• בראשית 2011 פנה הגבר למל"ל וביקש שתוספת התלויים תשתלם לו שכן "שני הילדים הראשונים" ומתגוררים אצלו ופרנסתם עליו.
• פקידת השיקום במל"ל שבחנה את המקרה החליטה לפצל את תוספת התלויים בין שני בני הזוג.
• בני הזוג עתרו לבית הדין בשתי תביעות נפרדות.

טענת הצדדים

• לטענת הגבר – החוק קובע כי תוספת תלויים משולמת בעבור כל אחד "משני הילדים הראשונים", מאחר והם מצויים בחזקתו, מגיעה לו התוספת המלאה.
• לטענת האישה – תוספת התלויים היא גמלה המשולמת לנכה, ומאחר שבמשמורתה שני ילדים נוספים שפרנסתם עליה – היא זכאית למלוא התוספת. לשיטתה, יש לפרש את החוק כך: שני הילדים הראשונים הנמצאים בחזקת הנכה ושפרנסתם עליו.

גדר המחלוקת

השאלה המשפטית: כיצד לפרש את התיבות "שני ילדיו הראשונים". האם הכוונה "לשני הילדים הראשונים", אף אם אינם מתגוררים עם הנכה, או הכוונה ל"שני הילדים הראשונים" במשמורת הנכה, אף אם אינם הילדים הראשונים במשפחה.

דיון והחלטה

ביה"ד הסתמך על הלכות שנקבעו בבית הדין הארצי לעבודה. תשלום תוספת התלויים לילדים לדברי בית הדין, צריך להתפרש בהקשר של היחידה המשפחתית וצרכיה.

מחד גיסא, תכלית קצבת הנכות לתמוך בנכה המתקשה לפרנס את משפחתה בשל נכותה. מאידך גיסא, תכלית התוספת היא תמיכה בילדים ולכן "הולכת אחרי הילדים" ומשולמת לגורם שיפעל לרווחת הילדים הראשונים, יטפל בהם וישתמש בתוספת לטובתם. 

ביה"ד קבע כי המל"ל הפעיל שיקול דעת ההולם את רגישות המקרה ונסיבותיו המיוחדות, וכי החלטתו ניתנה לאחר חקירה, דרישה ובדיקה של כלל נסיבות העניין לפי הסמכות בחוק. בסיכום: כל אחד מבני הזוג יקבל את מחצית התוספת בלבד.

מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט), למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.