על פי סעיף 126(ג) לפקודה, רשאית  חברה לבחור בין שני מסלולי מיסוי על דיבידנד שמקורו בהכנסות שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל: האחד, תשלום מס חברות בשיעור 25% על סכום הדיבידנד שחולק (תוך קבלת זיכוי בגין המס שנוכה במקור בעת החלוקה). השני, תשלום מס חברות בשיעור 36% על סכום ההכנסה החייבת בחו"ל שממנה חולק הדיבידנד, תוך קבלת זיכוי על מסי החוץ שהוטלו על אותו דיבידנד ועל ההכנסה החייבת ממנה חולק, (להלן: "זיכוי עקיף").

מהוראות סעיף 126 לפקודה, שאינן ברורות דיין עולה לכאורה כי על דיבידנד שחילקה חברה תושבת ישראל אשר מקורו בחו"ל (שלגביו בחרה אותה חברה בשיטת הזיכוי העקיף) לחברה המחזיקה בה, אף היא תושבת ישראל, יחול מס בשיעור 25% בידי החברה המקבלת, למרות ששולם בגינו מס בישראל בידי החברה המחלקת.

מבדיקה שערכנו עם נציבות מס הכנסה הובהר כי יראו בחברה תושבת ישראל, אשר שילמה מס לפי מסלול "זיכוי עקיף" על הכנסה מדיבידנד שמקורו בחברה תושבת חוץ, כאילו שילמה מס חברות "מלא" בישראל ולכן לא יחול מס נוסף בעת חלוקת דיבידנד שמקורו בהכנסה כאמור, לחברה מחזיקה בה, אשר אף היא תושבת ישראל.