בפס"ד פריצקר בחן בהמ"ש המחוזי בחיפה את נאותות התמורה שנקבעה בחוזה למכירת ני"ע נסחרים בבורסה מיחיד לחברה בשליטתו, ואשר עלתה על מחיר הבורסה בשיעורים ניכרים. בפס"ד התערב בהמ"ש בסכום תמורת המכירה וקבע "תמורה" ראויה, ובנסיבות העניין, בהתקיים יחסי עובד ומעביד ביניהם, סווג העודף כהכנסת עבודה בידי בעל המניות.

במשולב עם תיקון 132 לפקודה – "תיקון רבינוביץ" וההצעה לתיקון 134 עולה כי מחירו המקורי של ני"ע יקבע על פי הגבוה מבין ממוצע שלושת ימי המסחר בבורסה שקדמו ל-1.1.2003 ועלותם המותאמת של ני"ע .

בתיקון 134 הוצע, במטרה למנוע עסקאות במחירים העולים על מחיר הבורסה עם צדדים קשורים, כי בהקשר לרכישת ני"ע כאמור מקרוב או בעל שליטה שבוצעה לאחר 12/06/02, לגבי כל תושב ישראל, מחירם המקורי יהא ממוצע שלושת ימי המסחר שקדמו ל- 1.1.2003 בלבד.

בנוסח הסופי של החקיקה נקבע כי בידי הנישום להוכיח להנחת דעתו של פ"ש כי ערכו של ני"ע שונה מהממוצע כאמור.